הם באים מחוגים הכי נאורים שיש, הכי אנושיים לכאורה, שומרי איכות הסביבה ואנשי העידן החדש. הם, שונאי ישראל הרבים ברחבי העולם ובייחוד בארה"ב. והם כולם שוכחים לשאול את השאלה הבסיסית: למה? למה אי-אפשר לעשות שלום בין ישראל לפלשתינים? להגיע להבנות. למה, למרות המספר העצום של הפלשתינים שהשתלבו בחברה הישראלית, בייחוד בעבודה ופרנסה טובה, יש עדיין ביניהם גם מחבלים ורוצחים?
והתשובה ברורה: התרבות החברתית והחינוכית של העם הפלשתיני, היא תרבות שמבוססת קודם כל על שנאת ישראל, על חינוך לשנאה, על ערכים ישנים של פטריאכליות, מאצ'ואיזם, שבטיות ושנאת האחר. תרבות שמביאה, קודם כל, למספר עצום של מעשי רצח בקרב החברה הערבית.
איך שאומרים: החינוך מתחיל מהבית! תרבות הנקמה, המושרשת בחברה הערבית, גוברת על כל היגיון, ומשליטה רגשות עזים של שנאה, קנאה, נקמה ושיפוטיות, עמוק בלב הפלשתינים. הלב של החברה הפלשתינית מורעל ונוטה תמיד לאלימות, לשנאה, וכל הדברים השליליים שבעולם. כמובן, גם הדת האיסלאמית רוויה במסרים שליליים של הרג ואלימות, של הבדלה מהאחר, התנשאות והאדרת הכיבוש והשלטת הדת על כל הכופרים.
בדיוק כפי שקרה לפני מלחמת העולם השנייה, ועליית הנאציזם, העולם עיוור לכל אלה. הוא שטוף בהסתה של החברה הערבית לגווניה השונים, ומושפע מהמוסלמים הנמצאים היום בכל מקום בעולם, כמעט.
ואני לא אכחיש. יש גם בקרב החברה הישראלית, חוגים מקבילים לחברה האיסלאמית. חוגים קיצוניים, פשיסטים, שמאמינים בכיבוש והשלטת הדת היהודית על העולם. חוגים שמאמינים בעליונותם על האחרים ובצורך להתאחד נגד ולא לשתף פעולה. ואלו הם כמובן, חלק מהממשלה החדשה, הרעה הזאת, שהביאה עלינו גם את האסון הנורא הנוכחי.