א. ככר החטופים. פעימה שלישית. אנשים הולכים אנה ואנה בפנים עגומות. מקובצים פה ושם סביב בני משפחות של חטופים. מכירת החולצות השחורות עם הכיתוב להחזירם עכשיו, מתנהלת בהצלחה. ובאוהל המואר בני משפחות כותבים אותיות בספר תורה וזוכים לברכת הרב.
ב. תחושה מרה מקננת בלב, שמא קבינט המלחמה יסוג מההבטחה הנחרצת להשלמת היעד הסופי - מיטוט החמאס. הרי כבר ויתרנו בהכנסת דלק לרצועה ושאר "ירקות". אין לקנא במקבלי ההחלטות.
ג. אפילו ניר דבורי המצויין איבד לרגע סבלנותו ואמר, שהחמאס מנהל את ממשלת ישראל. איני יודע אם "מנהל", אבל בוודאי משחק בעצבינו. שלא במפתיע - הרוצחים מפעילים גם טרור פסיכולוגי.
ד. לפלא הוא בעיני מה היה חשוב לנשיא ביידן יותר מכל, שאביגייל הקטנה תשוחרר. היא אכן מרגשת, בעלת אזרחות אמריקנית, אבל על הנשיא הידידותי והחם לסייע בשחרור כל החטופים, עד האחרון שבהם.
ה. המופע ההזוי של של ראשי ממשלות ספרד ובלגיה ברפיח הוא הוכחה שהעולם ה"נאור" איננו באמת נאור. הם וראש ממשלת אירלנד הלכו לאיבוד.
ו. קצב האירועים כל כך אינטנסיבי שבקושי אפשר להתפנות לעיסוקים היומיומיים הרגילים. מעניין אם מישהו הצליח להסיח דעתו מהמסכים ולקרוא ספר.
ז. מגישת הטלוויזיה הדעתנית לוסי אהריש מפתיעה לטובה. מובילה את חלקה בצורה מאוזנת ומקצועית. אבל הדברת בערוצים, אוי הדברת הזאת... אני הצלחתי להקטין את התמכרותי.
ח. מפעם לפעם אני מזפזפ לערוץ הכנסת. צריכים שם למלא את מרחב הזמן בעת שלא מתכנסת ועדה או נערך דיון משמים במליאה. יש תוכניות שמשודרות זו פעם רביעית או חמישית. למשל - דיון מלומד על עלייתה ונפילתה של תנועת העבודה.
ט. גיבור האולפנים הוא חיים ילין, כובש הלבבות. אבל מבעד למבט הרך, חוזר בדבריו שוב ושוב המסר התקיף: זה או אנחנו או הם! לא תהיה חזרה ליישובי העוטף בלי חיסול מוחלט של האיום. כמה חשוב!
י. מחכים בכיליון עיניים למיפגש ראשון עם הבן-הנכד, לאחר יותר מחודש שהוא וחבריו בלחימה, עמוק ברצועה. הפסקת האש ה"בעייתית" היא המאפשרת זאת. בינתיים גם הפסקנו לרוץ למקלט השכונתי.