מלחמת עזה חשפה לא רק את העדר ההגנה על העוטף והנגב המערבי בכלל, אלא גם על רבות משכונות דרום תל אביב, יפו ודרום גוש-דן בכלל. העובדה שביותר ממקרה אחד מצאו את עצמם תושבי שכונת התקווה, כפר שלם וכו' חשופים מול התקפות טילים ללא ממ"ד או מקלט כלשהו, ידועה היטב למקבלי ההחלטות.
הסיבה העיקרית לכך הינה העובדה שרוב הבניינים בדרום הינם ללא רישום זכויות מקרקעין (להלן "רישום בטאבו") ובסטטוס הקרוי "מושע". מדובר במושג הלקוח מתקופת השלטון העותומני-טורקי והמשמעות שלו הינה רישום כל הדיירים באותו בניין על אותה חלקה, זאת ללא רישום ספציפי של כל דייר ודייר על הדירה בה הוא מתגורר.
מצב אבסורדי זה נמשך עוד מהמאה ה-19 ולא השתנה באופן מהותי במהלך השנים. הבעיה העיקרית שלו איננה רק בהעדר זכויות של הדיירים על הדירה בה הם מתגוררים, אלא גם בהעדר אפשרות, לא להתחדשות עירונית ובדיעבד גם לא למיגון. לא ממ"דים. גם לא מקלטים נגישים בכל בניין. לית מאן דפליג שכל נושא ההתחדשות העירונית הפך בשכונות הדרומיות ללא רלוונטי כמעט לחלוטין, להוציא אי-אילו מתחמים יוצאי דופן. מצב זה רק העמיק עוד יותר את הפער שנוצר במהלך השנים בינן לבין השכונות הצפוניות.
מדוע אם כן לא נרשמו רוב הבניינים בשכונות דרום תל אביב, יפו ושכונות נוספות בדרום גוש-דן ברשם המקרקעין והאם זוהי אכן פעולה כה מסובכת? הסיבה לכך הינה היסטורית: מדובר בשכונות ותיקות שנבנו בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, אכלסו בעיקר עובדים קשי יום שבנו בעשר אצבעות את העיר תל אביב, כמו גם סוורים שבנו את הנמל, והיו רחוקים, הן פיזית והן תודעתית, ממקבלי ההחלטות בעיריית תל אביב ובשלטון המרכזי.
מדובר אומנם בפעולה לא פשוטה של העברת אלפי בניינים בטאבו, אולם לטעמי הכל שאלה של תקציב ואין ספק שברגע שיהיה תקציב נאות הן לכוח משימה שיעסוק בנושא והפיכתו לכלכלי, תהיה לטעמי פריצת דרך משמעותית. מעבר לכך שאני מקווה שעד תום הקרבות לא יקרה, חלילה, אסון הכרוך בפגיעה בנפש, באותן שכונות דרומיות. המלחמה הנוכחית מחייבת את מקבלי ההחלטות לנקוט בפעולה נמרצת לשינוי המצב, מיד לאחר תום הדי הקרבות.
משימה זו, שכרוכה במינוף התחדשות עירונית כוללת בכל רחבי אותן שכונות תביא לשלוש תועלות מרכזיות:
האחת, סוף-סוף מאות אלפי תושבי השכונות הדרומיות בגוש-דן ייהנו ממרחב מוגן, בדומה לרוב תושבי השכונות הצפוניות.
השנייה, הפערים הגדולים הקיימים כיום בין "צפון עשיר" ל"דרום עני" יצטמצמו וילכו, ויהיה בכך גם מסר חברתי מהמעלה הראשונה.
השלישית, וכאן אנו נוגעים בלב העניין: יהיה כאן פוטנציאל לא אכזב לתוספת של מאות אלפי יחידות דיור חדשות במסגרת התחדשות עירונית כוללת.
נדגיש כי שכונות אלה ממוקמות במרחק דקות נסיעה ספורות משדרות רוטשילד, הלב הפועם של עיר העולם תל אביב, לאורך ציר הקו הסגול של הרכבת הקלה ובממשק מידי ל"נתיבי איילון". יהיה בכך לא רק מיצוי זכויות בנייה ומסר חברתי מהמעלה הראשונה, אלא גם השבחה חסרת תקדים של ערכי הנדל"ן באותן שכונות, כך שמדובר ללא ספק בהשקעה כלכלית נבונה ביותר.
כמו-כן זו תהיה הזדמנות פז לשלב בשכונות הדרומיות את האוכלוסייה הוותיקה שתהנה מאיכות דיור ואיכות חיים גבוהה בהרבה עם אוכלוסייה צעירה וחזקה שתוכל לבנות את עתידה באזור מתפתח, קרוב לכל מקום. אם נשתמש, לסיכום, בפרפראזה לביטוי המקראי "מעז ייצא מתוק", זהו לטעמי עוד אחד מלקחי המלחמה החשובים שעל מקבלי ההחלטות בממשלה ובכלל ליישם, ויפה שעה אחת קודם!