בספר בראשית פרק ל"ה, פסוקים י"ט-כ"א אנחנו מתוודעים למותה של רחל אמנו, שנקברה "בְּדֶרֶך אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לֶחֶם, וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה הִיא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל". בעוד המשפחה נתונה באבל כבד על מות רחל, האישה האהובה על יעקב, קורה מקרה מצער, כשבפרק ל"ה בפסוק כ"ב נפרס בפנינו מידע מזוויע בחומרת הפריצות המינית שלו - "...וַיֵּלֵך רְאוּבֵן, וַיִִשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶש אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל". פרק ל"ה בספר בראשית מפגיש אותנו עם מידע, שהוא למעשה פגיעה בכל נדבכי היסוד של המוסר ועולם הערכים שעוצבו בארון הספרים היהודי. ראובן, בנו בכורו של יעקב, שוכב למעשה עם אישה, שהיא אם אחיו - דן ונפתלי - הוא שוכב עם אישה, שחיה חיי אישות עם אביו, שהביאו שני ילדים לאוויר העולם. התופעה החמורה בתיאור האירוע המזוויע, שפסוק כ"ב מסתיים בשתי המילים: "וַיִּשְׁמַע יִשְׁרָאֵל". ישראל הוא יעקב אבינו ששמע ולא נקט בתגובה נמרצת של הוקעה, הוא לא נקט באקט של ענישה חמורה לנוכח התנהגות פרועה נטולת כל רסן של בנו בכורו. ארבעה עשר פרקים לאחר תיאור האירוע המזוויע, כשיעקב אבינו שוכב כבר על ערש דווי, כשהוא נושא את ברכתו לבניו, אותה נקרא בפרק מ"ט, נמצא ביטוי שירי, המסתייג הסתייגות רפה מאוד מיחסי המין שכפה ראובן, בנו בכורו של יעקב, על בלהה פילגש אביו - "רְאוּבֵן, בְּכוֹרִי אַתָּה, כּוֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי... פַּחַז כַּמַּיִם... כִּי עָלִיתָ מִשְׁכָֹבֵי אָבִיךָ, אָז חִלַּלְתָּ יצועי..." (בראשית, פרק מ"ט, פסוקים ג'-ד') בלהה היא אחת מאימהות העם היהודי, היא האם של דן ונפתלי. בלהה היא האם של שני בנים שהיו לאבות שבטים בישראל -שבט דן, שהתמקם בחלקו במרכז הארץ וחלקו בגליל העליון ושבט נפתלי, שהתפרס על פני הרמות בגליל העליון המזרחי. זו הפקרות בלתי נסלחת לפגוע באחת מאימהות העם היהודי, כשבן בכור של יעקב כופה עליה מערכת של חיי מין. למעשה, יעקב בהיותו על ערש דווי מסתפק באמירה מאוד רפה לראובן, שהמעשה אותו הוא עשה אינו נאה, לכן יעקב נוטל ממנו את מעמד הבכורה ומעבירו לבנו הרביעי יהודה - "יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ... יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (פרק מ"ט, פסוק ח'). מצער מאד, שרק ארבעה עשר פרקים לאחר המעשה באה תגובה של יעקב, שהיא למעשה אינה באה להגן על כבודה של אחת מאימהות העם היהודי. אני מסיים בהבעת צער, שיעקב אבינו לא נחלץ להגן על כבודה של אחת מאימהות עמנו - בלהה, האם של דן ונפתלי ולא מנע מבנו ראובן לתת דרור ליצריו. חשוב לי להדגיש, שהביקורת שלי במאמר הזה היא מתוך אהבה רבה לספר הספרים, ואינני רוצה שדברי יתקבלו כהתנגחות בספר שהוא מאוד יקר לי. אהבתי לספר הספרים כתבה את הביקורת על מעשה מחפיר של ראובן והעדר תגובה הולמת של יעקב אבינו.