חיזבאללה ולבנון אינן חמאס ועזה בשום היבט
הדברים שאמר הרמטכ"ל לתושבים שגובלים בלבנון, שהובאו בחדשות רשת ב' ב"ערוץ 11" ב -28.11.2023, שיבוא יום והם יוכלו לשבת לבטח בבתיהם אומנם לא כללו את הצעד הביצועי, אבל הרמז היה ברור. לאחר הבסת חמאס יגיע תורו של חיזבאללה. לכאורה אם זוהי דעתם של הרמכ"ל ואנשי הפיקוד הבכיר שלו ברור שיש לה על מה להיסמך. אלא שגם במלחמת יום הכיפורים ובממדים חמורים הרבה יותר ערב מלחמת עזה - מפקדי צה"ל והקהילה הביטחונית לא צפו לתרחיש אימים כזה. אשר לזירה בצפון ההנחה היא שחיזבאללה לא מעוניין במלחמה, זאת מכיוון שהוא ואייטולות בטהרן חוששים הן מהריסת לבנון, שחיזבאללה שותף פעיל בשלטון שלה והן מהאיום האמריקני לפגוע בשניהם. שלא לדבר כי ההתקפה ב-7 באוקטובר הפתיעה גם אותם.
עם זאת הדעה הרווחת בצה"ל ומכל מקום זאת שמשתקפת בהצהרות הגלויות של הצמרת הצבאית והמדינית ובקרב פרשנים לענייני ביטחון, מבוססת על שני גורמים. אחד עכשווי. לצה"ל יש תוכנית במגירה למערכה בצפון וכבר בראשית המערכה חלק מכוחות המילואים שגויסו ממוקמים בצפון וחיל-האוויר בכוננות. זאת גם אם יהיה על צה"ל להתמודד בעת ובעונה אחת גם בדרום וגם בצפון. שנית, המשימה להבטיח ליישובים בצפון את מה שמובטח כעת ליישובים בעוטף עזה - שקט לטווח ארוך. השאלה הגדולה היא אם התרחיש לגבי לבנון והחיזבאללה יוגשם ולו בחלקו כמו המצב ברצועה.
בשלב הזה חיזבאללה מקיים משחק התגוששות עם צה"ל. הוא תוקף מוקדים מסוימים, לרוב עמדות צבאיות אבל גם שטחים אזרחיים, וצהל משיב בעוצמה כזאת או אחרת. אבל הכלל הוא ששום צד אינו מתכוון ל"נוקאוט". מנהיג החיזבאללה חסן נאסראללה אף נתן ביטוי לכך בנאומו הראשון והמתמהמה לאחר הפתיחה של המלחמה בדרום. הוא אמר כי המערכה בעזה היא על טהרת הפלשתינים. לאמור שחיזבאללה לא היה מעורב בה. בכך הוא רומז שגם בהווה זהו המצב. אשר למאבק של החמאס הוא ציין כי הפעולות של אירגונו הם פגיעה בכוחות צה"ל והן מאלצות את ישראל לשמור את כוחותיה ליד הגבול במקום בעזה ובגדה המערבית. אשר להרחבת המערכה נגד ארגונו הוא אמר כי המתקפה של חמאס גרמה ל"רעידת אדמה בישראל" וחשפה את חולשתה, שלטענתו מתבטאת גם בהגעתן של ספינות הקרב האמריקניות לאזור. נסראללה הוסיף כי ישראל תעשה את הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה אם היא תבצע מתקפת מנע נגד לבנון.
הבסת חיזבאללה משמעה הרס לבנון
בישראל מזהירים כי המכה שתספוג לבנון תהיה אדירה בהרבה מזו שהונחתה עליה במלחמה הקודמת ב-2006 . זאת היא מטרה, או משאלה, שאני מסופק אם אפשר להגשימה בנסיבות הקיימות וסיבות רבות לכך. בראש וראשונה אין להעלות על הדעת שסיום מלחמת עזה בכל צורה שהיא תהיה עילה לפתוח במלחמה חדשה בצפון. בראש וראשונה מבחינה ציבורית. הציבור ברובו, למעט אקטיביסטים ולא רק בשלטון אלא גם באופוזציה כמו
אביגדור ליברמן, לא ירצה בכך. הוא ירצה אתנחתה במלחמות ומגיע לו ועוד איך.
הסיבה השנייה היא בינלאומית. בשעה שבעזה מדובר היה בשטח שהוא שנוי במחלוקת, לגבי היותו חלק מהרשות הפלשתינית והיות וחמאס מוגדר במערב כתנועת טרור - בלבנון המציאות שונה לגמרי.כאן מעורבים ישירות גורמים רבי השפעה והכרעה בינלאומיים, ולבנון עצמה, אף שיש בה התפוררות שלטונית, לא הכריזה מלחמה נגד ישראל כמו החמאס או אפילו חיזבאללה.יש כאן אינטרסים כלכליים ומדיניים בעלי משקל כבד יותר מאשר בעזה.
הסיבה השלישית והחשובה היא שחיסול שלטון חיבזאללה משמעו הרס פיזי של לבנון. לכך העולם לא רק לא יסכים אלא יתנגד. ישראל תעמוד בפני בידוד מוחלט, מצב שאנו חרף היותנו המדינה החזקה באזור לא נוכל לשאת ולהיות "עם לבדד ישכון". גם בתוכנו תהיה התנגדות. רמז לכך מצאנו לא מכבר באזהרת הנשיא ביידן נגד פעילות בדרום עזה שתביא לעזיבת אנשים כמו בצפון. על אחת כמה וכמה כשמדובר באוכלוסייה של מדינה שלמה כמו לבנון.
לכן המשך הלחץ על חיזבאללה בכול צורה, למעט מלחמה טוטאלית, יכול להיות קטליזטור - זָרָז בלשון העברית, לשינוי המדיניות של חיזבאללה. נאסראללה הוא מנהיג מעשי והגיוני. לפיכך המטרה לא צריכה להיות מלחמת חורמה נגדו, אלא בלימה קבועה. החלופה המעשית היא הסכם ארוך טווח בערבות בינלאומית, לרבות מדינות ערביות כמו סעודיה ומצרים, בין לבנון - קרי חיזבאללה, לבין ישראל. זאת מציאות עדיפה שתביא שקט ליישובי הצפון. ולעתיד לבוא, כאשר תקום ממשלה ראויה שתהיה לה מדיניות בינלאומית וציבורית, ראוי להכניס זאת לסדר היום המדיני במקום גבוה. לטובת יישובי הצפון ולטובת המדינה.