העובדה שנתוני אוקטובר מעידים על הכפלת גרעון המדינה לכ-47 מיליארדי שקלים, זאת עוד בטרם גולמו הוצאות מלחמת עזה, קשורה בראש וראשונה להפקרות ששמה ממשלה בת 38 שרים ועוד 8 סגני שרים. אם נשווה, לדוגמה, את גודל הממשלה הנוכחית, ה-37 במספר, לגודל ממשלות בן-גוריון, שרת, אשכול, גולדה ובגין, זה כמו להשוות ארוחת גורמה קומפקטית ל"פאסט פוד" בסגנון אכול וזלול כפי יכולתך.
ממשלות העבר שלנו לא חרגו בדרך כלל מ-12-14 שרים, ולדוגמה ממשלת בגין, מנהיג הליכוד, שהוקמה לאחר מהפך 1977, הורכבה מ-13 שרים, כשליש בלבד לעומת היום.
יתרה מכך: אם נביא את קבינט המעצמה מספר 1 בעולם, ארצות הברית, בה מתגוררים 350 מיליון תושבים בקירוב ושהתוצר הלאומי שלה והתקציב השנתי עולה בעשרות מונים לעומת שלנו, נמצא כי בסך-הכל יש בו 24 מזכירים (ההגדרה המקבילה לשרים אצלנו), כלומר כשני שלישים לעומת אצלנו.
המספר הבלתי נתפס הזה הוא כמובן תולדה של הסכמים קואליציוניים ובד בבד תאבון בלתי נתפס של עסקנים פוליטיים כאלה או אחרים להתהדר בתואר "שר" או "שרה", זאת כמובן כולל כל הפינוקים הנלווים, החל משכר דרך לשכה ומכונת שרד וכלה בהוצאות בלתי נתפסות.
אין זה סוד שחלק נכבד, יותר ממחצית המיניסטריונים, הוא פיקטיבי וחסר משמעות לחלוטין ויכול היה להיות בנקל אגף קטנטן בתוך משרד קיים, החל ממשרד ההתיישבות, דרך ירושלים, דרך שרותי דת, דרך המורשת, המודיעין וכלה, רחמנא ליצלן במשרד לענייני גרעין.
העובדה ששרת ההסברה, וזה לזכותה, התפטרה מיד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, ממחישה לא רק את עודף המיניסטריונים, אלא גם, ובעיקר, את העובדה שברבים מהם שובצו שרים ורשות שאין להם כל נגיעה, קטנה וגדולה, עם האג'נדה שעל פיה אמור משרדם לפעול.
אולם, וזה אולם גדול, הבעיה העיקרית איננה רק עודף משרדי הממשלה לכשעצמו, אלא העובדה שמעבר להוצאות הישירות על משכורות, לשכות וכו', הם תורמים באופן דרמטי לניפוח בלתי נתפס של הוצאות המהוות מרכיב משמעותי ביותר בעובדה שתקציב המדינה הולך בימים אלה מדחי אל דחי.
מעבר לכך, אין זה סוד שעובדה זו באה לידי ביטוי במהלך ימי המלחמה, לחוסר אונים עד כדי אימפוטנציה כמעט מוחלטת של רוב משרדי הממשלה וברור בעליל שאם היו ממזגים אותם לכמחצית ממספרם הנוכחי, אולי אף יותר מכך, לא רק היינו חוסכים סכומי עתק, אלא גם ובעיקר היינו עדים ליעילות הרבה יותר גדולה במיוחד בימים מאתגרים אלה.
לצערי הרב נתוני אוקטובר הקשים של הגרעון בתקציב המדינה, יהיו כאין וכאפס לעומת נתוני החודשים הקרובים שיגלמו בתוכם את הוצאות המלחמה, עובדה זו עלולה, חלילה, להביא את המשק הישראלי לכדי מיתון ומשבר חסר תקדים. טוב יעשו קברניטי המדינה אם יחשבו כבר היום מספר צעדים קדימה ויעלו לקיצוץ רוחבי של משרדי הממשלה, מה שבהחלט עשוי להמתיק את רוע הגזירה!