קיימת סיבה חשובה, אף מוצדקת למצב הרוח הקודר האופף את הישראלים. זאת, בנוסף לרשימת החללים המתארכת ואבלן של המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהם במלחמה. והמלחמה עוד רחוקה מסיום. צה'ל עוד רחוק מהשלמת המימוש של יעדי המלחמה כפי שמצביעים עליהן ראש הממשלה ושר הביטחון. שוב אנו נוכחים להיווכח כי ארגון טרור הוא יעד שקשה למוטטו, בלשון המעטה. אך לבד מן הדוח היומי שמגיש לנו דובר צה"ל תא"ל הגרי, דומה שישראלים רבים תוהים בדבר אופיו של העידן אשר לאחר סיום המלחמה. ותשובה - אין.
פרשן ה'ניו-יורק טיימס' איננו אהוד ואינו אוהד את ישראל, במיוחד זו אשר בהנהגת בנימין נתניהו. באחרונה הוא סייר במדינות המפרץ אשר חלקן חתמו על הסכמי נורמאליזציה עמנו. מרום מעמדו כפרשן של אחד מחשובי העיתונים בעולם, נפגש פרידמן עם אישי ממשל במדינות אלה, ולפי מאמרו שפורסם בימים אלה בעיתונו, נראה כי התמקד פרידמן בצפוי לישראל לאחר המלחמה. מתוך אוגדת הפרשנים הנוכחים המשרתת באולפני השידור, אי-אפשר להסיק בדבר הצפוי לישראל עם תום המאבק.
נכון, נזכיר שוב שפרידמן אינו חשוד באהדת ישראל, אבל אפשר להסתייע בידע העובדתי שצבר במסעו במדינות המפרץ. בעוד ראש הממשלה אינו מפרט את חזונו, תוכניתו, לגבי הסוגיה 'מי ישלוט בעזה', פרידמן מגיש לקוראיו את מסקנותיו, לאחר מפגשיו במדינת המפרץ. כמו-כן, מדווח פרידמן על אפשרויות השיקום של העיר עזה. ובכן, מציין הפרשן, כי בעזה ניזוקו כ-6,000 בניינים ושליש מהם, כלומר כ-2,000 בניינים נהרסו כליל.
בהיותו מבקר חריף מאוד של הנהגת נתניהו, מעריך הכותב כי רק לאחר שש שנים אפשר יהיה להשלים את מלאכת השיקום של הרצועה. הוא גם מרמז לקושי הטמון במלאכת השיקום: ישראל תצטרך להשתתף בנטל הוצאות השיקום. כלומר, גם הון אמריקני עצום יושקע בשיקום הריסות המלחמה. כתוצאה משיחותיו, מדווח פרידמן כי מנהיגי מדינות המפרץ אמרו לו כי הם לא ישקיעו מכספי מדינותיהם כדי לממן את מפעל השיקום.
אנו מסתייעים, כאמור, בתוכן מאמרו האחרון של תומס פרידמן, מבקר חריף, באשר הממשלה אינה מגלה לנו, האזרחים, מהו חזונה לגבי העידן שלאחר המלחמה. ומה באשר לסוגית השליטה ברצועת עזה? נתניהו כבר שלל אפשרות של השתלת הרשות הפלשתינית בגוף השלטוני החדש, כי יקום. ספק אם רעיון כזה אם יוצג, יזכה לרוב של שרי הממשלה. אז מי יקבל את מוסרות השלטון ברצועת עזה, בבוא העת? יש בתוכנו המסיקים כי סוגיה זו תיפטר על-ידי הכפפת השליטה ברצועה לשלטונו של צה"ל. שוב? אלוהים ישמור לגבי אופי התגובה הציבורית, הנסערת כצפוי, אם יכון שלטון צבאי, ישראלי, במאורת האויב שיובס, לפי המקווה. יש לקוות כי בעוד התותחים רועמים, יסתגר פורום חכם שחבריו ידונו בנושא:"לאחר המלחמה - עזה לאן?". ויפה שעה אחת קודם.