בלשון רהוטה, בכעס ובלעג ובהתבסס על עובדות מוצקות הציגה היום ח"כ מיכל שיר מ"יש עתיד" את בנימין נתניהו כסייען של חמאס, לא פחות ולא יותר. הוא נגד הרשות הפלשתינית? שיר חשפה את שיתוף הפעולה של ביבי עם יאסר ערפאת ואבו מאזן, שיש בו גם גוון בולט של חנופה. ניכרים דברי אמת.
כיצד אירע שביבי הכריז כי יקיים את הסכם אוסלו? הדחף הראשון, אם לא גם היחיד, התרחש ב-1996. נערכו בחירות לכנסת וביבי התכוון לתקוף בחריפות את השמאלנים מהסכם אוסלו. אך ח"כ מיכאל איתן, שבתוך עמו הוא יושב, הזהירו כי רוב מכריע של "הקולות הצפים" תומך באוסלו, ובלעדיהם יגבר עליו מועמד העבודה שמעון פרס.
אתה רוצה לנצח בבחירות, שאל איתן והשיב, אז תכריז כי תכבד את הסכם אוסלו. ביבי הבין מיד שכדאי לו, והחליף את עורו. הוא היה בעד. לא כי עמדה מדינית זו חשובה אלא מפני שהיא מחזקת את סיכוייו לזכות בבחירות.
אחרי שנבחר בשנית ב-2009 והבטיח לברק אובמה כי הוא נאמן להתחייבותו לחתור למימוש הסכמי אוסלו ("שתי מדינות לשני עמים" בנאום בר-אילן) חצה ביבי את האוקיינוס המדיני. מדוע? זה טוב לישראל? רע? כל אלה שאלות חשובות אבל קודם כל - ואולי באורח בלעדי - מה מחזק את אחיזתו בשלטון? רק התאווה לשלטון קובעת. לפחות, היא הקובעת הראשית והיחידה בעיניו, ולעתים נותר מקום גם לסוגיות כמו טובת הארץ והעם.
מה החלופה של ביבי? להשתלט על חלק מהרצועה. לאשרר רצועת ביטחון - זה דבר הבל מפני שעזה כה צמודה לישראל ששום רצועת ביטחון לא תחזיק מים.
כרגיל לא יקבל החלטה אלא יהסס. הוא ישאיר את צה"ל בארץ הנחשים והתלעות, והרצועה תיהפך למהדורה שנייה, נוספת, של דרום לבנון. המטענים כבר הוכנסו לתא ההפעלה על-ידי הטרור הפלשתיני. מי הנשים האמיצות שיהיו הצוות הראשון של "ארבע אימהות"?