הפרשן הסעודי עבדאללה אבן בח'ית מערוץ אל-ערביה ניסה לנתח את שורשי השנאה הפלשתינית לסעודיה. לפני כשלוש שנים, בראיון לרשת MBC שכותרתו "מדוע הפלשתינים שונאים את סעודיה", הסביר כי העוינות לממלכה החלה בימיו של המנהיג המצרי גמאל עבד א-נאצר, שהטיף נגד הממלכה בשנות ה-50 וה-60. נאצר המהפכן יצא נגד הממלכה השמרנית. הוא טען כי סעודיה היא בעלת ברית של כוחות אימפריאליסטים, בראשם ארה"ב, ואף האשים אותה שהיא פרו-ציונית. בח'ית מסביר כי דור שנות ה-60 העביר את העוינות הזו לדורות הבאים יחד עם מורשתו הלאומית של עבד א-נאצר, שהיה דמות נערצת בקרב הפלשתינים. כך יוצא, כי למרות שמצרים וירדן חתמו על הסכמי שלום עם ישראל ולסעודיה אין יחסים עמה עד היום, רוב הביקורת הפלשתינית היא דווקא על סעודיה.
בח'ית טוען כי סעודיה כשלה בהסברה ולא עשתה מספיק כדי לתקן את הדימוי השגוי בעיני הפלשתינים שדבק בה. הוא האשים את הערוץ המתחרה, אל-ג'זירה הקטרי, הממשיך גם היום את התעמולה נגד הממלכה הסעודית. לטענתו, יש לסעודיה השפעה רבה והיא מממנת כיום רשתות תקשורת מובילות בעולם הערבי, אך אלה אינן משקיעות מספיק בהסברה בתחום הזה. בח'ית טען כי המצב אבסורדי משום שלסעודיה אין כל מגע עם ישראלים ואילו לקטר יש מגעים עם ישראל משנות ה-90. בכל זאת, הפלשתינים מעדיפים את קטר על סעודיה.
הרשת הסעודית הגדולה ביותר "אלעַרַבִּיַה" מכונה ברשתות החברתיות בציניות "אלעִבְּרִיַה" (העברית במקום הערבית), מחאה על כך שהיא מנסה לשווק עמדה מתונה ומאוזנת. בניגוד לאלג'זירה, המכנה את ישראל "אלִאחְתִלַאל" (הכיבוש), הרשתות הסעודיות קוראות לישראל בשמה ומכנות את צה"ל "הצבא הישראלי".
בח'ית חש שהנושא מטריד את הסעודים. לפני כשנה הקדיש לנושא
מאמר שהתפרסם בעיתונים הסעודיים "עוכאז" ו"א-שרק אל-אוסט". לטענתו, בעוד שמדינות ערביות נרמלו את יחסיהן עם ישראל, סעודיה נותרה עקבית בדרישה לפתרון הסוגיה הפלשתינית כתנאי מקדים לכל נורמליזציה. למרות זאת, הפלשתינים מקללים רק את סעודיה, אך נמנעים מלגדף את מרוקו, ירדן ומצרים (את האמירויות אותה מקללים פלשתינים ללא הרף הוא לא הזכיר). בח'ית טוען כי רבים מהפלשתינים המקללים את הממלכה בתקשורת וברשתות מגויסים בידי אויביה הפרו-אירנים של סעודיה בעולם הערבי בעירק, בלבנון ובסוריה.