רק לוועדת החקירה הממלכתית אשר חייבת לקום ולהיות בלתי תלויה, נטולת כל הקשר או אינטרס, לבד מהאינטרס הלאומי, מותר וחובה להביט לאחור. לנו האזרחים, אסור להביט לאחור.
אחרי שהחוסן הלאומי שלנו נפגע כמעט באופן אנוש וחווה טלטלה עוצמתית ששיאה בשנה האחרונה, אחרי תהליך הכרסום המתמשך, הרועש והשקט, תהליך כמוהו כתולעת הזוחלת עד שהפרי נושר ואינו ראוי למאכל אדם, עלינו לצבור כמויות אחראיות, כמויות אמונה בצדקת הדרך כדי שלא נביט לאחור.
בימי המלחמה הוכח מעל לכל ספק כי כל התליינים, מבעירי מוקדי האש, מזיני מדורות השנאה, החוזים בכוכבים המנבאים נבואות חורבן על מותה בטרם עת של מדינת היהודים היחידה, על הגלות והחורבן, החושך והתהום, כל הקברנים, כל סותמי הגולל, כל מניחי זרי הפרחים, כל הסופדים, הקדימו את זמנם.
האחדות בקרב רובו המכריע של העם הייתה לעובדה, הנבואות השחורות הושלכו למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה ומחדש, כעוף החול, עם נוצר וארץ קמה, מתחדשת, רעננה, תוססת, שבה למקורותיה, לוגמת מלא לוגמה מהמעיין ממנו שאבו אבותיה המומתים את היין העתיק המשומר.
כנגד כל התחזיות המילואימניקים הסתערו על מרכזי הגיוס, מטוסים מלאים מחו"ל מיהרו להצטרף למלחמה, ההתגייסות עמדה על למעלה ממאה וחמישים אחוזים, הלכידות החברתית התעצמה, הרוח היהודית ישראל נישבה בעוז, בעוצמה, כל העם צבא, כל העורף חזית, מעשים ותמונות כמו שנראו בימי המלחמה ונראים עד כתיבת שורות אלה לא נראו מעולם במדינת ישראל, רוח הגבורה היהודית-ישראלית ניצחה.
ולכן, אל לנו להביט לאחור, לשנאה, למדון, לריב, לאיבה, למחלוקת שאיימה להטביע את העם הזה כולו. אל תביטו לאחור, אסור לנו לאפשר לקיצוניים מכל קצוות החברה הישראלית לגרור אותנו שוב בציציות ראשנו לזירת היאבקות הבוץ, לעמדות הגליוטינה, לכיכר העיר ובמרכזה אש על המוקד תוקד, אש זרה, אש שנאה.
בל נביט לאחור, אסור לאפשר לשוליים להוביל את השיח הרעלן, אסור לאפשר לאף אחד לחוש כי גבר על רעהו, אסור להתנגד. אנשים אחים אנחנו.
אל תביטו לאחור, הביטו קדימה, אל העתיד היפה הממתין לנו במדינתנו הטובה, העוצמתית, המוסרית, המתפתחת, המדינה היחידה של יהודי העולם. ביחד, רק ביחד, נשקם את ההריסות, נבנה את העתיד, ניטע כרם, נבנה בית, נשתול עצים, נבצר את המכנה המשותף,
נמשיך לחלוק, מתוך כבוד, מתוך ההערכה, מתוך אמונה וידיעה כי בבית מותר לחלוק ועדיין להישאר אחים, מותר לא להסכים ועדיין לדאוג זה לזה, מותר להתווכח ויכוח סוער ועדיין לאהוב את אחי עליו אני חולק. האחריות של כולנו לכבות עכשיו, בזה הרגע את אש השנאה והמחלוקת המתעוררת שוב אחרי שגובה להבותיה הונמך כשגובה שריפת אנשי התועבה את אחינו התגבהה.
חשבון הנפש הנדרש הוא לא הכאה זה על חזהו של רעהו, אלא "בואו חשבון" הוא ההכאה של כל אחת ואחד על חזהו שלו, התבוננות פנימה ובעיקר מלחמת חורמה ממפיחי רוח השנאה במערבבי מחתות האיבה. בל נביט לאחור, שבענו לענה מהאחור, עכשיו פנינו לעתיד של תקווה ושותפות מחודשת, עכשיו הזמן לבניית גשרים, עמידים ויציבים, גשרים שלא כל רוח מצויה יכולה לעקרם.
זה קל לכתוב זה יותר ממורכב ומאתגר מלבצע ברם, יכול נוכל לזאת, אל תביטו לאחור הביטו בגו זקוף רק קדימה.