ביבי נגד ה-NYT
ה"ניו-יורק טיימס" מגלה יחס עויין לריבונות היהודית מאז נתונה בעלותו בידי משפחת סולצברגר. "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו", והם הרי יהודים בעל כורחם. זה קו עקבי שהופר במרוצת המאה ה-20 רק לשנים מעטות.
בשנות השואה הצניעו בו דעות על רצח העם. מקומן היה בעמודים פנימיים. ב-2023 נדרשו 70 ימי לחימה והקדמה של מאמרים אנטי-ישראלים מובהקים כנגד קומץ מנוגד עד שביום ה-72 פורסם מאמרה של ג'יל פיליפוביץ' - Hamas's atrocities against women
אך ה"Nyt" הוא עדיין הטוב בעיתוני העולם מבחינה מקצועית. אמיץ ודייקן ואחראי ואמין.
לאחרונה פורסמו בו שני תחקירים מצמררים. ד"ר רונן ברגמן ומארק מאזטי כתבו שביבי לא רק התיר לקטר להעביר לרצועת עזה 30 מיליון דולרים מדי חודש אלא גם סכומי עתק סודיים לחיזוק הזרוע הצבאית של חמאס. הוא קנה שקט עכשיו במחיר גורל נורא לעמו ולארצו אחר כך. כמו אדם שלווה כספים בנשך. כמו פושט רגל.
לא רק זה. בא תחקיר נוסף - עליו הצביע בראיון עם יונית לוי בערוץ-12 גם דודי לוי - והעיד כי עלה בידי "המוסד" לחשוף פעילות כספית מסוכנת של חמאס. עקירתה הייתה מעכבת את הארגון הטרוריסטי במימוש מזימתו. ביבי שמע, סיפר לוי, ולא הגיב. בל אחטא בשפתיי להגדיר התנהלות זו של נתניהו. היא חמורה.
על כך לא יכול היה עוד ביבי לעבור בעצימת עיניים. הוא הודיע כי לא זו בלבד ש"המוסד" פעל בנדון אלא כמובן, איך לא, בהנחייתו. עתה רשאי כל אחד ואחת להחליט עם עצמו למי הוא מאמין, לביבי או ל"ניו-יורק טיימס". לי אין כל התחבטות.