חמישים שנים מפרידים בין קיבוץ בית השיטה שבעמק למכינה הקדם צבאית עלי ביהודה ושומרון, חמישים שנה אך הרוח אותה הרוח. לפני חמישים שנים לחמו בני קיבוץ בית השיטה כאריות במלחמת יום הכיפורים שהחלה בהפתעה ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, גבתה קורבנות רבים והסתיימה בניצחון גדול ומר. אלפי בתים נותרו חסרים, שכולים.
בקרבות תשעה עשר ימי המלחמה ההיא נפלו אלון אילת, מיכה גולדמן, יוחי גלעד, גרשון דוד, דני פלד, אלי רחמים, יחיאל שונרי, משה שחורי, בנימין שצ'ופקביץ, נמרוד שרון ויוסף שרי, אחד עשר לוחמים, גיבורים שהותירו פצע פתוח בקיבוץ והיו למיתוס מקומי של הקרבה וגבורה.
במכינה הקדם צבאית עלי, מכינה המחנכת את תלמידיה להנהגה צבאית ושירות בתפקידים המשמעותיים ביותר בצבא. מיטב גיבורי ישראל יצאו ממכינה זו, חמישה עשר נופלים רק עד לכתיבת שורות אלה במלחמה - נריה יצחק, איתן נאה, צביקה לביא, שי שמריז, אריה ריין, נתנאל מנחם איתן, עלמנאו עמנואל פלקה, יוסף מלאכי גדליה, דקל סויסה, דוד מאיר, דביר לישה, איתן מנחם נאמן, יהודה נתן כהן, משה ידידיה לייטר, אייל מאיר ברקוביץ.
קיבוץ בית השיטה נכנס לפנתאון הגבורה עם הפיוט המרטיט, "ונתנה תוקף" עם הלחן המיוחד שנכתב על-ידי יאיר רוזנבלום ליום הזיכרון לחללי בית השיטה, פיוט המושר עד היום בבתי כנסת בעיצומו של היום הקדוש. חברת קיבוץ אחרת, דורית צמרת כתבה את שיר הזיכרון "החיטה צומחת שוב", שהולחן על-ידי חיים ברקני.
המחבר בין עלי לבית השיטה הוא מצע הערכים עליהם גדלו גידולי יופי אלה. אהבת הארץ, אהבת האדם, חיבור לציונות, אמונה בצדקת הדרך, גידולים המעמיקים שורשים ולוגמים את ממי חייהם ממעיינות הנצח של העם שייצר את היין המשומר והעתיק בעולם. המחבר בין עלי לבית השיטה הוא עוז הרוח, הוא האמונה, הוא זקיפות הקומה וההבנה שאלמלא אריות אלה יסתערו וימסרו את הנפש חלילה לא יהיה מי שיילחם למען המולדת בחירוף נפש וצדקת הדרך המוחלטת.
קיבוץ בית השיטה הועלה על נס בצדק. שיריו וסיפור גבורת בניו היו לחלק בלתי נפרד מהאתוס הלאומי. במכינת עלי, בית היוצר לגיבורי האומה, מעולם לא ספרו נופלים, מעולם לא השתמשו בעוז רוחם, מעולם לא ביקשו שיודו על בית הגידול, מעולם לא נכתבו על גיבוריה שירים. סיפורם סופר בין הלוויה לאזכרה, בין הזיכרון לגעגוע.
על אף ניסיונות ומעשה ההכפשה הבלתי פוסקים נגד המכינה בעלי, רבניה ותלמידיה, על-אף השנאה הרבה והשיטתית שהופנתה כלפיה מצד קבוצות מסוימות בחברה הישראלית, במכינה בעלי בחרו להרים את הראש, להמשיך לחנך לאהבת הארץ, לאמונה בצדקת הדרך, לאהבת עם ישראל ותורת ישראל.
עכשיו הזמן של המכינה הקדם צבאית בעלי להתייצב עם בוגריה הגיבורים, לכתוב את שירת האמונה החדשה העוצמתית, הייחודית כל כך, לפרסם את סיפור התחייה היהודית, לכתוב את תסריטי הגיבורים, להמחיז את מחזות העוצמה, להציב את סיפורה של המכינה הקדם צבאית בעלי במרכז פנתאון הגבורה היהודית-הישראלית. לצידה להותיר מקום לשמונת בוגרי ישיבת ההסדר בירוחם אשר נפלו במערכה זו בשדות הקרב, במלחמה על תקומת מדינת ישראל, אריאל אליהו, ינון פליישמן, איתן דב רוזנצוויג, יקיר שנקולבסקי, גדעון אילני, איתן פיש, אלישע לוינשטרן, אפרים יכמן.
בין בית השיטה למכינה בעלי מחבר נהר אחד של כאב וגבורה, של דמע ושחוק, של אהבת ישראל ועמו, של ציונות ואמונה, של צדקת הדרך. בקיבוץ בית השיטה החיטה צומחת שוב ובשופר גדול ייתקע. בעלי נכתבים עכשיו מילות הגבורה של הדור הבא שירים שיושרו בדגניה ובחברון, בבארי ובכרם שלום, בעתניאל ובירושלים.