בואו נדבר רגע על דמוקרטיה קטנה שהיא סיפור כלכלי וטכנולוגי פנטסטי, ושלנעשה בה יש השפעה גדולה על העולם כולו, כמעט ביחס הפוך לגודלה. זו טייוואן כמובן, שהיום (13.1.24) יתקיימו בה בחירות כלליות - לנשיאות המדינה ולפרלמנט בן ה 113 מושבים. למעשה, הבחירות במדינה הן החופשיות וההוגנות ביותר בכל עולם המדינות דוברות הסינית. ע"פ מכון המחקר Freedom House, טייוואן מדורגת בין הדמוקרטיות החופשיות ביותר באסיה, והיום הצביעו 19.5 מיליון בעלי זכות בחירה מתוך אוכלוסייה של 23 מיליון ויוכלו לעצב את עתיד המדינה בזמנים מאוד מאתגרים. הבחירות יתקיימו בצל איומים מפורשים ועקביים של השכנה הגדולה ממערב, סין, שבשנים האחרונות הגבירה באופן דרמטי את היקף פעילותה הצבאית סביב האי, ומתריסה דרך קבע נגד טַאיפֵּיי. מהבחינה הזו טייוואן הוא דמוקרטיה שמאויימת דרך קבע ע"י מדינה שכנה גדולה וחזקה ממנה, מעצמה גרעינית אוטוריטרית, שלא מסתירה את שאיפתה "להתאחד" איתה ביום מן הימים, אם צריך גם בכוח הזרוע ופלישה צבאית. אי-אפשר שלא לציין כמובן את תעשיית השבבים בטייוואן, שמייצרת 90% מהשבבים המתקדמים ביותר, מה שהופך אותה לחלק אינטגרלי חשוב, אפילו קריטי מהכלכלה העולמית, ואחת הסיבות למטריית ההגנה האמריקנית על טייוואן ומוכנותה להילחם מול פלישה סינית, אם וכאשר. לפיכך אפשר להבין את כובד המשקל הרובץ על מי שייבחר מחר לנשיא ויחליף את הנשיאה הנוכחית צאי יִינג-וֶן מהמפלגה הפרוגרסיבית-דמוקרטית (DPP) לאחר שתסיים שתי תקופות כהונה. מועמד ה DDP לנשיאות הוא לאי צ'ינג-טה בן ה 64, סגן הנשיאה הנוכחית, רופא במקצועו, שמוביל בסקרים. בכל הקשור ליחס לסין, לאי ממשיך את הקו הקשוח של קודמתו, ומאמין בריבונותה של טייוואן, גם אם אינו תומך בהצהרה רשמית על עצמאותה. זו אולי הסיבה לגישה הקרה של בייג׳ין כלפיו - סין מכנה את לאי "הורס השלום". בעבר תיאר לאי את עצמו כ"עובד פרגמטי למען עצמאות טייוואן" - הצהרה מסוכנת, אך לאחרונה הוא מדגיש דווקא את הסטטוס-קוו ומקדש אותו. לדבריו טייוואן היא "כבר מדינה ריבונית" ולכן אין לה צורך להכריז על עצמאות. ובכל זאת, את בייג׳ין זה מרגיז, ואם ייבחר יש לצפות לתגובה סינית בדמות לחץ צבאי וכלכלי גובר. במקום השני בסקרים נמצא האו יו-יי בן ה-66 ממפלגת האופוזציה "קוומינטנג" (KMT), ראש העיר לשעבר של ניו טייפיי סיטי (בפרברי בירת טייוואן), וקודם לכן קצין משטרה בכיר. במידה רבה זהו המועמד המועדף על בייג׳ין, משום שהוא מאשים את ה DPP בסיכון טייוואן ע"י פלירטוט עם עצמאות ומבטיח להביא שלום באמצעות דיאלוג עם סין. הוא גם מתנגד חריף לעצמאות רשמית של טייוואן, אך מצד שני גם להצעת סין לאיחוד במסגרת הסדר של "מדינה אחת, שתי מערכות" - סטייל הונג קונג. הוא מבין שרוב הטייוואנים דוחים בתוקף את המודל הזה, שלא ממש הצליח להגן על החירויות הקודמות של הונג קונג, שעליה השתלטה סין סופית ב 2020-21. האו גם קורא לשיפור היחסים עם סין ולצמצום בהוצאות הביטחון של טייוואן. למקום השלישי בסקרים, ודי מאחור, מגיע קו ון-ג'ה בן ה 64, רופא, מנתח לשעבר, שכיהן כראש עיריית טאיפיי לפני שייסד את מפלגתו, "מפלגת העם הטייוואנית", ה-TPP ב-2019. הקמפיין שלו מאוד מדבר לצעירי טייוואן, משום שהוא מאשים את מפלגת השלטון בשחיתות, ומרבה לעסוק בסוגיות פנים, ב"חיי היום יום" - מחירי הדיור, מצב מערכת הבריאות, יוקר המחיה והאינפלציה. חשוב להדגיש - הבחירות לנשיאות חשובות, אך הן רק חלק אחד מהתמונה. מה שישלים את התמונה כמובן אלה תוצאות הבחירות לפרלמנט, שיבהירו איזה מרחב תמרון יהיה למי שינצח בבחירות לנשיאות. במידה רבה, הבחירות הללו עוסקות גם בשאלת הזהות של אזרחי טייוואן - רובם הגדול רואה עצמם קודם כל כטייוואנים, ומיעוט קטן מגדיר עצמו קודם כל סיני. ברור שסוגיית היחסים עם סין, וסכנת הפלישה הסינית בשנים הקרובות - מרחפות נמוך מעל המציאות הפוליטית והבוחרים.