הערות לשידור מהאג:

1. את הצפיה בשידור הישיר הראשון מהאג נטשתי ובכעס. ערוצי הטלוויזיה החמיצו את השידור הישיר, ההיסטורי. אני, לפחות, לא הצלחתי להחזיק מעמד מול דברים שבקעו מן המרקע, כי לא קול אחד בקע, אלא בליל של קולות: ניתן לומר, צפינו בדמותו של הטוען מול השופטים, אך לעתים קרובות קולו כלל לא נשמע. ברקע צילומו של הטוען, או הטוענת, מול השופטים, נשמעו דברי פרשנות, או קולותיהם של המתרגם סימולטני, או קולותיהם של אורחים שהוזמנו לאולפן. וכל העת אפשר היה לצפות בצילומו של טוען, עטוף בגלימת שופטים - אך, כאמור, שפתיו נעות ללא קול. כן לא נשמעו ברצף, לא קטוע, דברי התובעים. 2. התביעה של דרום אפריקה, המסלפת, המשקרת, המעלילה, כי ישראל ביצעה, כביכול ג'נוסייד, הזכירה לי כי ישראל שלנו מסרבת להכיר בג'נוסיייד שבוצע בעם הארמני בימי מלחמת העולם הראשונה. באירוע הנורא ההוא ניספו כמיליון ארמנים, ואולי אף יותר. טורקיה היא היורשת של האשמה המוצדקת של רצח העם הארמני, שבוצע בימי האימפריה העות'מנית. ישראל, כבר הגיעה העת לנקוט צעד המתבקש, של הכרה בטרגדיה של הארמנים! אז אנא! 3. במרוצת השידור הישיר של הטוענים מדרום אפריקה, הכריזו נציגי התביעה מול השופטים על נימוקים כדי להעצים את התביעה נגד ישראל. זאת כי המשפטנים מטעם התביעה הגיעו לאולם בית הדין הבינלאומי והם מצויידים בציטטות שנאמרו בישראל על-ידי ח"כים ואחרים. השמעת הציטוטים שהיו גידופים גרמה לי, ובוודאי לישראלים רבים, להעלב. כך משום ששמה של ישראל הוצמד למילות גנאי, גידופים ממש, שהוטחו בפלשתינים, בכנסת, מדוכן הנואמים. הרי נאמרו קללות, מילים גסות כלפי מרצחי החמאס. אלה לא נאמרות ברבים. ואני, בהחלט, בהחלט, מוכן להבין את אומרי הגידופים ברבים. כי הדוברים המקללים היו חדורים תאוות נקם. כיצד היו צריכים להתבטא בתגובות על עוד ועוד פיגועי רצח שביצעו מרצחים פלשתינים? מישהו היה מגיב במין שיח מנומס עם מי שזה עתה רצח ישראלים? ואולי ביצע פיגוע דריסה? או שביצע טבח המוני במרקדים ומבלים? התופעה מובנת. ברור שרגש הנקם השתלט בטבעיות בעקבות עוד ועוד רצח של ישראלים חפים מפשע. אותם גידופים לא יצאו מן הראש אלא מן הבטן. כאילו אפשר לנהוג בנימוס, באדיבות, נוכח הסיפורים על המרצחים. וכיצד היה מגיב ישראלי או ישראלית לו שמע בפרטי פרטים את מה שהתחולל ב-7 באוקטובר? בנימוס? על כן איני ממלמל גינויים להתבטאויות של ישראלים שפלטו ציטוטים גסים עקב רצח מידי מפלצות החמאס. מה לומר בתגובה? "לא יפה, כך לא מדברים", "כך לא מתנהגים!". ביאליק כתב בפואמה "בעיר ההריגה" את האמירה המצוטטת הרבה: "נקמת ילד קטן עוד לא ברא השטן". כך ביטא ביאליק את רגשותיו נוכח פוגרום קישינב ב-1903. המשורר הלאומי שוחר נקם! ואולי צריך להלקות, אומנם באיחור, גם את ביאליק על שביטא באותה פואמה גידוף פואטי, אף נקם, שהטיח במרצחים בקישינב? כן, ישראלים הטיחו קללות וכו', בהחלט הגיבו אצלנו בהלקאה עצמית, "חטאנו, פשענו", עקב הטחת גינויים גסי רוח למרצחים מן החמאס. באמת, כך לא מתבטאים! "ממש לא יפה!". אבל ממש!