באלה הימים החלה עוד מערכה בהתנצחות על הנושא השחוק, מדינה פלשתינית. כבר חלף זמן רב מאז הוכנס הנושא ל"מקפיא" הדיפלומטי, עקב המלחמה נגד אירגוני הטרור, ובעיקר חמאס. אך גם לפני 7 באוקטובר נמנעו הפוליטיקאים משמאל מאזכור נלהב של אפשרות הפתרון לעימות באמצעות הסכמה להקמת מדינה פלשתינית. הדוברים מימין, בהשראת עמדתו ארוכת השנים של בנימין נתניהו דבקו בעמדתו ובעמדת קודמיו מימין שביטאו התנגדות נחרצת לעצמאות מדינית פלשתינית. עצתנו לקורא היא לאמץ תכונה הרווחת בקרב התקשורת: חשד. הנשיא ג'ו ביידן, טרוד במסע הבחירות לכהונה שניה, שמע מפיו של נתניהו, כי אינו שולל הקמת מין מדינה פלשתינית. כך, לפי דיווח של רשת CNN. אך בהודעה של לשכת נתניהו, צידד נתניהו אך ורק בריבונות ישראלית, ביטחונית, במערב הירדן.
והישראלים מתבלבלים. למקרא הדיווחים מן הבית הלבן, לעומת הודעות לשכת נתניהו, או דבריו הנחרצים של נתניהו. המסקנה שלנו: ישנם דברים בגו! הנושא בהחלט מונח לפיתחו של ראש הממשלה, והנשיא ביידן החיה ברבים את הנושא הנפיץ. הכל מזכירים: הרי ב"נאום בר-אילן" חייב נתניהו, בתנאים מסוימים, הקמתה של מדינה פלשתינית. ועתה הוא שרוי - שוב - בעימות עם נשיא ידידותי המצדד, כקודמיו, בעצמאות פלשתינית. הנשיא ביידן הקדים וציין בפומבי כי ישנם כל מיני הסדרים, כמו למשל, לא כל החברות באו"מ מצויידות בצבא. זו בהחלט עמדה המאפיינת מי שנושא ונותן. המשמעות: המדינה הפלשתינית, בה מצדד הנשיא ביידן, עשויה להיות מפורזת. ובכלל, גם הנשיא ביידן נתון במאבק פוליטי קשה: מצבו בשפל בסקרי דעת הקהל, טראמפ פופולרי וביידן חייב לפעול גם בביתו הפוליטי למען תמיכה מאוחדת והחלטית מצד המפלגה הדמוקרטית. במפלגתו, מצוי אגף שמאלני-רדיקאלי השולל סיוע אמריקני לישראל.
אולי הצהרות שישמיע הנשיא-המועמד, ביידן יסייעו ולו במעט לשיבתו לבית הלבן. ואשר לישראל, ו"נאום בר-אילן"? גם במו"מ עם נציגות פלשתינית ניתן להתמקח. הוא יודה בשינוי עמדתו, אך ברור שידרוש מחיר מארה"ב וסעודיה: נרמול היחסים עם סעודיה. הנשיא ביידן עשוי לדחוף לכינון היחסים בין ישראל לסעודיה בשאיפה לשחרור כל החטופים, ולא בקבוצות. אין ספק, הפגנות קרובי החטופים עושות את שלהן: מאיצות את המאמצים לשחרור. ההשג המקווה: כינון גוש מדינות החוששות מעימות, אפילו גרעיני, עם אירן: בגוש חברות ישראל, סעודיה, מצרים, ישראל, מדינות המפרץ וכן, ארה"ב המניפה מטריה מחומשת מעל מדינות האיסלאם, מעין חומה איסלאמית מול אירן. כל הנ"ל עשוי להיות מקובל על כלל הישראלים. אך תחילה, לא להרפות ממאמצים כדי שהחטופים יוסיפו להחזיק מעמד. הלוואי.