|
תאריך:
|
08/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2024
|
|
1 |
|
|
לטעמי , הלפרין , אזי החוק לביטול עילת הסבירות , נחקק באופן רדוד ומטופש , ורק סיבך את השופטים הצריכים להכריע בבתי משפט , ולא רק בהקשר של המשפט המינהלי\חוקתי. נו , הרי חלק ניכר מאד מהחלטות שופטים בכל נושא , אם זה קביעת המושג "צדק " בהחלטות של רשות ציבורית , בעתירות לבג"צ , ואם אפילו במשפטים פליליים לא מעטים , אזי החלטות שופטים נובעות לא מעט מהתייחסות לנתונים באופן של ניתוח הסתברות , סבירות ונסיבות ולא בהכרח לעובדות חד משמעיות , שאין עליהן מחלוקת . לדוגמא בעתירה לבג"צ ( מינהלי\חוקתי ) על מינוי של יאיר נתניהו לתפקיד שר הביטחון , ע"י ראש הממשלה שהינו אביו , מינוי שאינו בניגוד לחוק , האם לא ניתן לבג"צ לקבוע אם היה "צדק" בהחלטה כזו , עפ"י מבחן של סבירות ההחלטה , אז איך בג"צ יוכל בכלל לנמק את המושג האמורפי "צדק" בהכרעותיו ? . ומשפטים פליליים , אזי חלק ניכר מהחלטות והכרעות שופטים , נובעות מניתוח של סבירות הראיות להרשעה או לזיכוי ( ראיות נסיבתיות בלשון העם ) , וניתוח גירסתם של נאשמים ועדים , אם הינם סבירות בעיני השופט , או לא , הלא כן ? . לא ניתן בכלל להכריע סוגיות משפטיות ע"י בית משפט , רק על פי עובדות שאין עליהן מחלוקת , אלא נחוץ לשופט "להפעיל את הראש " שלו , במקרים רבים ( במשמעות של "סבירות" ) , גם בניתוח ראיות בפלילים , גם בקביעת העונש בנסיבות של מקרה זה או אחר , וגם כדי ששופט בבג,צ , שדן בעתירה כנגד רשות ציבורית בגין החלטה שלה , יוכל לנמק אם היה "צדק" בהחלטת הרשות הציבורית והעתירה תידחה , או שלא היה "צדק " בהחלטת רשות ציבורית והעירה תתקבל. נ.ב. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ , מוסמך לדון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק , ואשר אינם בסמכותו של בית משפט אחר והוא מוסמך לתת צווים לרשויות המדינה לשם כך , ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין , לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם. ( לשון החוק בסעיף 15 מחוק יסוד השפיטה ) . וסעיף זה בחוק , המסמיך את בג"צ לדון בעתירות נגד רשות ציבורית , לא שונה , או בוטל , במקביל לביטול החלטת הכנסת של עילת הסבירות ולכן חקיקת הכנסת לביטול עילת הסבירות , היתה רדודה , מטופשת ורק סיבכה לגמרי את יכול השופטים להחליט החלטות בהתאם לסמכותם בחוק. |
|
כתובת IP: |
2a00:a040:199:71fa:f90b:f195:40b4:1260 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
אינני שולל את סמכות הצדק של בית המשפט העליון, והרי בשבתו כבית משפט מנהלי הוא נקרא מקדמת דנא בית המשפט הגבוה לצדק ולא בכדי. מפלצת הסבירות התפתחה והתנפחה והתנפחה, עד אשר לדברי הפרופסור ברק הפכה להיות העילה המרכזית בדין המנהלי, כאשר היא משליכה לפינה את העילה המרכזית באמת, עילת חוסר הסמכות. ההתנפחות של מפלצת הסבירות בד בבד עם הסמכות שיש ליועץ המשפטי לממשלה ולכל שלוחותיו במינהל, לקבוע מה סביר ומה לא סביר הוא אסון למינהל הציבורי, אסון למדינת ישראל. עם זאת התיקון של החוק היה מטומטם, הוא טיפל באורח גורף בנישה מאד מצומצמת של המינהל, במקום לטפל בהדרגה ובאורך רוח בכל תחומי המינהל. לו בית המשפט העליון היה קואופרטיבי, הוא היה משנה מדיניות והיה מצטמצם את השימוש בעילה בהדרגה, במקביל לעבודה אינטסיבית של הכנסת בחקיקה אשר תייתר אט אט את השימוש בעילה, לא תייתר לחלוטין, אלא תקבעל לה יעד מצומצם למקרים כפי שאתה מתאר, החלטות מינהל חוקיות אשר הדעת לא סובלתן לחלוטין. אתה מדבר על שיקול הדעת הניתן לשופטים, ודאי שיש לשופטים שיקול דעת, אך לשיקול הדעת יש גבולות, והגבולות הם גבולות החוק, והשונה בתחום הסבירות הוא, שכל עולם הסבירות התנפח ליד החוק, כי אנו עוסקים בפעולות חוקיות להפליא, כי אם לא היו חוקיות הן היו נופליות בעילת חוסר סמכות. אותו דבר קרה עם הלכת אפרופים, הלכה אשר שברה לרסיסים את גבולות חוק החוזים, גרמה נזק עצום, ופה המרד התחיל דווקא באולמות המשפט, שם הפסיקו השופטים לשפוט על פי ההלכה, ואז שופט עליון בדעת מיעוט פסק נגדה, וכיום אנו לדעתי במרחק נגיעה מביטולה המוחלט. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
2 |
|
|
אולי תגיד לי איכן סוזי דיברה על סמכות?
אם אתה רוצה לומר שאין צורך בעילת חוסר הסבירות, כי ישנן עילות אחרות - אז תגיד, אבל אתה לא מסתכן בכך, כי אתה יודע שזה חסר שחר, ולכן אתה מעדיף לשים בפי אחרים טענות חסרות-שחר כדי שתוכל להפריך אותן בקלות.
לא יפה! חסר יושרה!!! |
בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמחה ניר, עו"ד |
|
|
|
|
|
הפרופסור סוזי נבות לא הזכירת את העילה המרכזית של הדין המנהלי, עילת הסמכות, וקבעה שראש הממשלה והממשלה פטורים מכל ביקורת שיפוטית מנהלית על ידי בית המשפט אפילו אם ההחלטה הנדונה היא בלתי סבירה, והמשפט הזה הוא לא נכון ומעוות את הדין המנהלי בישראל, כי אם ההחלטה המנהלית נתקבלה בחוסר סמכות, או בניגוד לסמכות, היא ודאי בלתי סבירה ובמקרה כזה ההחלטה נתונה לביקורת שיפוטית מנהלית גם אחרי התיקון של הכנסת, טרם ביטול התיקון על ידי בית המשפט. שמחה יקירי, אני מניח שלא קראתי עד הסוף, וקפצת כנשוך נחש אחרי 2 שורות, אם תקרא עד הסוף תבין שאני תומך בביטול התיקון לחוק על ידי בית המשפט. יש צורך לתקן את היקף עילת הסבירות, אפילו משמעותית, וכיוונים הוצגו על ידי שופטי המיעוט אך בשיטה שבה נקטה הכנסת, עדיף לא לגעת, הזק רב מהתועלת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
3 |
|
|
אפרים היקר לא פחות,
קראתי עד הסוף, ושמתי לב לביקורת שלך על החוק, אבל אני התייחסתי רק לעניין חוסר היושרה שייחסת לנבות.
בקריאה שנייה אני מבין מה הפריע לך.
בדברים שייחסת לה נראה כאילו היא אמרה שהתיקון מבטל את הביקורת השיפוטית על *כל* פעולה שלטונית, אבל הדברים, כל אני מבין, נאמרו באירוע של משפטנים, ושם היא לא הייתה צריכה למנות את עילות התקיפה האחרות, שעדיין קיימות.
את מה שאתה אומר עכשיו היית צריך לומר במאמר עצמו.
אתה טועה בכך שאתה יוצר עילה "מרכזית", כאשר לכל עילת-תקיפה יש קיום עצמאי, לפעמים היא היחידה, ולפעמים ישנן כמה עילות-תקיפה.
אם היית קורא את המאמר שנתתי לך, היית רואה שלפעמים עילת חוסר הסבירות היא היחידה, כגון שהרשות פעלה בסמכות ובתום-לב, שקלה את כל השיקולים הרלוואנטיים ולא שקלה שום שיקול זר.
הקדשתי לכך פרק במאמר שלי (כנראה שלא הגעת אליו), ואני נותן לך כאן קישור ישיר אל אותו הפרק.
|
דוגמה לחוסר סבירות קיצוני, שהוא עילת התקיפה היחידה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמחה ניר, עו"ד |
|
|
|
|
|
כאשר אדם בכיר מדבר בפני קהל מקצועי, ודאי לא הייתי מצפה ממנו לעוות את המציאות, בהסתמך על כך שהקהל מכיר את האמת. ויש לכך כמה סיבות. 1) הנרטיב כאילו בוטלה לחלוטין כל עילה מנהלית נגד הממשלה והעומד בראשה לא נולד באותו אירוע, זה נרטיב שקרי שמתנגדי הממשלה משתמשים בו לאורכה ולרוחבה של המדינה, התקשורת מוצפת בו, ואם מומחים משתמשים בו הם או לא יודעים מה הם שחים או שמשתפים פעולה במכוון כחלק מקמפיין פוליטי תקשורת מעוות 2) כנס מומחים אינו סגור ב ד' אמותיו ויוצא החוצה, אין כל היתר לעוות את המציאות בכנס כזה כי ברור שהוא יפורסם 3) גם מומחים אשר יודעים את האמת שומעים אילנות גבוהים המביעים עמדות הפוכות מן המציאות משתכנעים עם הזמן כאילו הם שומעים אמת. 4) אני רוצה לספר לך על אירוע עם קמ"נ בכיר שעמד בפני קבוצת אנשים שהקשיבו להם ברוב קשב, צמאו כל מילה שלו, והוא חירטט, פשוט חירטט, כאשר נתפס בקלקלתו, הוא נתן נימוק מופרך שהקהל הוא מקצועי ומבין לבד את הדקויות. אם לי הייתה סמכות, הקמ"נ הזה היה עף מכל המדרגות, בלי הדרגות שלו. 5) אין ספק במעמד העצאי שיש לעילת הסבירות, זה חלק מההתנפחות השגויה של עילת הסבירות, ומה שגם ברור הוא שעילת חוסר הסמכות היא העילה המבילה, שם לא הייתה שם התפתחות, לרשות מהלית אסור מאז ומתמיד לפעול בניגוד לחוק, וכל מי שמשווה את "עצמת" עילת הסבירות לעילה המרכזית עילת הסמכות, אינו יודע מה הוא סח, עילת חוסר הסמכות היא העילה המובילה עם עילת הסבירות ובלעדיה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
|
|
4 |
|
|
המשפט אמור להאמר כך :.. אם באזובי הקיר (כל מערכת המשפט הפרקליטות וכל מי שחושב שהוא משהוא) אחזה שלהבת? מה יגידו הארזים (האזרחים התושבים במדינה).. |
|
כתובת IP: |
2a00:a041:ba0:f200:6d86:f606:b488:a699 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
כבש44 |
|
|
עידן יוסף
נשיאת העליון בדימוס אמרה: "הפסיקה הלכה צעד אחר צעד, הניחו פירורים בדרך כדי למצוא את הדרך" "הסבירות היא הפנים של העילות האחרות, ולא בכדי החליטו בכנסת לטפל בה"
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
שר המשפטים יריב לוין תקף באירוניה את התיקון לחוק יסוד שהציע גלעד קריב, וטען כי זו פגיעה בסמכות בית המשפט העליון ח"כ קריב הגן על הצעת החוק, וטען כי היא חיונית להגנה על ערך השוויון, אך השר הביע את התנגדות הממשלה להצעות חוק שנויות המחלוקת
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
הדירוג השנתי של Transparency International: ישראל ירדה ברציפות בשנים 2021-2016, זינקה בשנת 2022 וירדה שוב בשנת 2023, בעיקר בשל הרפורמה המשפטית
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
הוועדה לבחירת שופטים מתכנסת לדיון בו לא צפויות החלטות כלשהן לוין אינו מתכוון להביא להצבעה את מינוי הנשיא, מאחר שבוועדה יש רוב ליצחק עמית
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
שר התקשורת שלמה קרעי דורש מכתב חדשות 13 למחוק ציוץ שבו כינה אותו שקרן, להתנצל ולשלם לו פיצוי של 75,000 שקל קרעי אומר כי דבריו על כך שטייסי מילואים איימו שלא להתייצב לשירות אם תעבור הרפורמה הם אמת לאמיתה
|
|
|