העיתונאי נדב איל חשף (יום ו', 09.02.24) את מתווה שר הביטחון יואב גלנט לסיכול הגעת הסיוע ההומניטרי לחמאס. אם זו לא הייתה חשיפה של נדב איל, הייתי מאמין שמישהו מנסה לעבוד עלי.
"התוכנית" היא שישראל תעביר את הסיוע ההומניטרי ישירות לסוחרים הפלשתינים. וכדי להגן על סוחרים אלו מפני החמאס הם יאובטחו על-ידי כוחות מקומיים חמושים שהם לא חמאס.
שר הביטחון מאמין באמת ובתמים שיימצאו סוחרים עזתים עזי נפש שישתפו פעולה עם ישראל (מוות ודאי להם ולמשפחותיהם בידי החמאס) וכוחות חמושים, משמע ארגוני פשע, שמשתפים היום פעולה עם החמאס, ושלפתע ישנו עורם וישתפו פעולה עם ישראל כנגד החמאס.
נשמע כמו קטע מארץ נהדרת.
אחרי התוכניות המבריקות הקודמות של גלנט - הראשונה לגייס עזתים חובבי ציון שישלטו שליטה אזרחית ברצועה, והשנייה להביא כוח בינלאומי שישלוט שם במקומנו - התוכנית הנוכחית שלו כל כך מנותקת מהמציאות, ומסתמכת על הגישה שפיה טובה תגיע לרצועה ובאופן קסום תעשה את העבודה השחורה במקומנו, והיות שבמציאות אין פיות טובות, גם התוכנית הזו, כמו התוכניות הקודמות של גלנט, תסתיים בלא כלום.
גם אם גלנט ממש ממש ירצה, אין אף גורם מקומי, בינלאומי, או בין-ערבי שינהל את חיי התושבים ברצועה בעת הנוכחית, כל עוד המלחמה משתוללת וחמאס טרם הוכרע. הגורם היחידי שיכול להחליף את השלטון האזרחי של החמאס ברצועה, ולמנוע את השתלטות החמאס על הסיוע ההומניטרי, הוא ממשל צבאי ישראלי. אני מתנגד בכל תוקף לשליטה אזרחית ישראלית קבועה ברצועת עזה. בד-בבד עם הקמת ממשל צבאי יש ליזום משא-ומתן עם ארה"ב ומדינות ערב על הקמת הגורם שישראל תמסור לו בעתיד את השליטה האזרחית ברצועה ואת שיקומה.
אבל כל עוד יש מלחמה ברצועה, רק הצבא הישראלי יכול לשלוט שם. ממשל צבאי ישראלי יביא למיטוט הזרוע האזרחית של שלטון החמאס, ויפסיק את העברת המזון והאספקה ההומניטריים לידי מחבלי החמאס.
לעת הזאת זה או ממשל צבאי ישראלי או המשך שלטון החמאס.