טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו טרפה מחדש את הקלפים גם לגבי תדלוק הביקושים לדיור במרכז הארץ. נכון לכתיבת שורות אלה מדובר על כ-150 אלף תושבים שהתפנו מעוטף עזה והגליל העליון, אולם המציאות וירי הטילים הבלתי פוסק גם מצד חיזבאללה, מלמדים שמספרם עשוי לנסוק בנקל לכיוון ה-200 אלף, אולי אף יותר.
יתרה מכך: הרוב הגדול של מהפונים לא יחזרו אל כור מחצבתם בעתיד הנראה לעין, הן מהקיבוצים והמושבים, אולם גם מערים דוגמת קריית שמונה, מעלות בתושבים רבים מערי הדרום אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים שקצה נפשם במצב ורבים מהם אף נפגעו אישית ב-7 באוקטובר ובעקבותיו.
כבר היום מתקשה המדינה להכיל את המפונים. חלקם הופנו לבתי מלון ובתי הארחה דוגמת אילת, שפיים ומעלה החמישה, ולחלקם נמצא סידור זמני כזה או אחר. אולם, וזה אולם גדול, ברור שלא לאורך זמן ניתן יהיה להמשיך את סידור הביניים הזה ובסופו של יום נצטרף כולנו לדאוג לדיור לכלל התושבים שהתפנו, ברוב רובם של המקרים במרכז הארץ.
יתרה מכך: כבר היום אנו שומעים בקרב מפונים רבים כי בכוונתם לא לחזור כלל ואלה שעדיין מתלבטים, מתנים זאת בשינוי מהיסוד של המצב ובכך שיבחנו את השינוי המיוחל, אם בכלל יבוא, על פני תקופה ממושכת, לא של מספר חודשים אלא שנה-שנתיים ואף יותר מכך.
מצב זה מחייב את מקבלי ההחלטות בשוק הדיור ובכלל לייצר כבר היום את הפתרון. מעבר לעובדה שמדובר בתקציב נכבד ביותר שעל המדינה להקצות לכך לאותה תקופת ביניים ממושכת עד שהשקט יחזור לגבולות ועוטף עזה ישוקם, מדובר ללא ספק בלחץ נוסף על שוק הדיור במרכז הארץ שגם כך סבל עוד לפני פרוץ הקרבות ממחסור הולך וגדל בהיצע.
אם בטרם ה-7 באוקטובר ההערכה הייתה שחסרים בשוק כ-200 אלף דירות בקירוב, ברור כי תוספת ביקושים לעוד כ-50 אלף דירות בקרב המפונים, תגרום ללחץ נוסף, כולל גם בשוק השכירות שמחיריו המריאו במהלך השנתיים האחרונות בשיעור של עשרות אחוזים.
בל נשכח שגם כך שוק הדיור סובל ממשבר קשה מאין כמותו, פחות מ-40 אלף התחלות בנייה במהלך השנה האחרונה, כך שמעבר לחשיבות ההחלטה בכל הקשור לצורך לספק דיור למפונים, תהיה בכך גם בשורה חשובה לכלל שוק הדיור ובמיוחד הצורך בהגדלה מיידית של ההיצע לכיוון ה-100 אלף התחלות בנייה לפחות מדי שנה בשנה!