תאונות עבודה באלפי אתרי הבנייה הפזורים ברחבי מדינת ישראל אינן גזירה משמיים. העובדה שמדי שנה נהרגים כ-50 עובדי בניין ועוד מאות רבות נפצעים ונותרים נכים למשך כל ימי חייהם פוגעת אנושות במשפחות רבות ומסיטה את מהלך חייהם ממסלולן, מקשה מאוד על הפעילות והיעילות של ענף הבנייה, מייקרת תשומות בנייה שמייקרות את עלות התוצר והשירותים, מאטה קידום פרויקטים וגורמת למשק נזק כלכלי לאומי משמעותי. העובדות הן שקנסות גבוהים מאוד ועונשים כבדים, לרבות סגירת אתרי בנייה ושלילת רישיונות קבלן שהוטלו על מעסיקים לא צמצמו את התופעה. למרבה ה"פלא" גם לא עוזרי בטיחות למנהלי עבודה שנוספו לצוות הניהול והפיקוח בבניין. מדיונים שערכנו בלשכת הקבלנים, עולה כי הגורם המרכזי לכך שהתאונות הפכו למכת מדינה הינו העובדה שרבבות עובדים באתרי הבנייה אינם זוכים כלל ועיקר להכשרה מספקת בכל מה שקשור לנהלי הבטיחות ולכן אינם יכולים להישמר על נפשם. נכון להיום, ההכשרה של עובד בניין ממוצע מסתכמת במספר שעות בודדות בלבד, עובדה שאינה תואמת את ההכשרה הנדרשת לפועל בזירת עבודה כה מסוכנת. העובדים באתר בנייה ממוצע פועלים במהלך שעות העבודה בלא פחות מ-250 חללים(!) שונים שאין ביניהם קשר עין ובכל חלל יש פוטנציאל לתאונה כזו או אחרת. אין מי שיתריע בפני העובד בכל רגע נתון על הסכנה, אלא הוא לנפשו, הוא, ידיעותיו וכישוריו לדעת ולשרוד. למנהלי העבודה ועוזרי הבטיחות באתרי הבנייה אין כלל יכולת לפקח על סטיית עובדים מכללי הבטיחות, מהסיבה הפשוטה שלא ניתן לפקח על כל העובדים שפזורים ופועלים במקביל באותם מאות חללים שאין ביניהם כאמור קשר עין. נוכח התובנות פנינו לשר העבודה והרווחה בבקשה דחופה לקדם חקיקה מסודרת שתחייב את כל עובדי הבנייה לעבור הכשרה משמעותית בת מספר ימים שתקנה להם ידע ומיומנות להכיר את כל הוראות הבטיחות, להטמיע את המשמעות הקריטית של שמירה על כללי הבטיחות על-מנת שידעו ליישם אותה ולהגן על עצמם בכל רגע בזירת העבודה. עוד ביקשנו שתאסר כניסה ופעילות באתר בנייה לעובד שלא עבר הכשרה כאמור. כמו-כן הצעתנו לקיים, לפחות פעמיים בשנה, סדנאות ריענון כללי בטיחות לכלל עובדים, זאת ע- מנת למנוע תופעות של שחיקה הנובעות מהפעילות השוטפת. אנו ערים לעובדה שמהלך של הכשרת עובדים משמעותית ואמיתית "יקר" יחסית למצב הנוכחי בו מוכשרים העובדים למראית עין בלבד, וסביר שבעלי ראייה קצרת טווח יתנגדו לה, אולם אנו משוכנעים שמדובר בהשקעה משתלמת שתניב הישגים משמעותיים ותוזיל את העלות הכוללת של התוצר. באותה נשימה, חובה על הרגולטורים להתנער מהגישה הפופוליסטית שאינה מטילה אחריות אישית על עובד שאינו מקפיד על הוראות הבטיחות לאחר שהוכשר כראוי וכיאה. אדם בריא בנפשו חייב לשאת באחריות למעשיו וסנקציות הן תנאי הכרחי להניע בני אדם לנוע בתלם. אין קולע יותר לעניין זה מאשר קבע החכם מכל אדם בפרק י"ג משלי: חושך שבטו - שונא בנו! גם אחריות זו חייבת להיות מגובה בחקיקה מתאימה. כאמור, על-מנת ליישם את הפעולות הנדרשות ליישום כללי הבטיחות, יש צורך בחקיקה ממשלתית מסודרת, מה שלהערכתנו יתרום לא רק לירידה דרמטית בכמות התאונות וכמות והנפגעים, אלא יסמל ראשיתו של עידן חדש בענף הבנייה בכלל!