צר לי להקליד את האמת הכאובה ביום שאנחנו מבכים את נפילת החלל ה-600 של צה"ל מתחילת המלחמה. האמת הכאובה היא, שהניצחון המוחלט על החמאס ועל התמוטטותו, עליו חוזר ושונה יום-יום ראש הממשלה, הוא למעשה בבחינת סיסמה חלולה.
134 אזרחים ישראלים שנחטפו מבתיהם מוחזקים כבר חצי שנה בגיא ההריגה של החמאס שלא התמוטט. לצערי, ברור שאין כל ערך להבטחות הניצחון, המובעות בנחרצות רבה ובגבהים של מלל יהיר המתפרץ לכל בית בישראל באמצעות אמצעי התקשורת מפי ראש הממשלה, שאישית אני מאחל לו בריאות והחלמה מהירה מהניתוח הרפואי שהוא נדרש לו.
לצערי, אנו עדים לתופעה כאובה, שקיבלה אחיזה חזקה במרבית מדינות העולם. מתעלמים כבר לחלוטין מהאירוע האכזרי, שביצעה הקלגסות החמאסית ב-7 באוקטובר 2023,
יום שבת בו נטבחו מאות יהודים, נחטפו אנשים, נשים נאנסו, בתים נהרסו ורכוש נבזז ב-22 ישובים כפריים בדרומה של מדינת ישראל.
למרבה הכאב, סופה של המלחמה אינו נראה באופק ודעת הקהל במרבית המדינות מתמקדת היום בלחץ הדוק ובגינוי מדינת ישראל, לה מייחסים הריגת אלפי אזרחים פלשתינים, בתוכם מספר מדאיג של ילדים והריסת כ-300 אלף בתים בישובים הפלשתינים ברצועת עזה, שרבים מתושביה נקלעו למציאות של רעב.
הממשלה נטעה בנו רף ציפיות גבוה של השמדת החמאס ופירוק היכולות הצבאיות שלו. לצערי, קשה להאמין שניתן יהיה לפרק כליל את המשטר החמאסי הקלגסי.
צר לי, שישראל יצרה מציאות של פינוי כפוי של האוכלוסייה האזרחית הפלשתינית מצפון רצועת עזה לדרומה, פינוי שלווה על-פי הערכות בהריגת יותר מ-20 אלף פלשתינים. צר לי, שבניצחון המוחלט אותו מבטיח בנימין נתניהו הוא כולל את כיבוש העיר רפיח, כיבוש המחייב אותנו לדאוג ל-1.3 מיליון פליטים שלא יופקרו למציאות של רעב. המספרים האלו מרעידים את דעת הקהל בעולם נגד ישראל, כשלחלל נזרק המספר המדאיג של אלפי ילדים שנהרגו, ויש שהרקיעו למספר של "14 אלף ילדים שנהרגו ועוד 17 אלף שנותרו לבד בעולם". (עיתון הארץ, 5 באפריל, עמ' 1)
ראש הממשלה חוזר ושונה, שהפלישה לרפיח תבוצע,
מה שעלול להביא אותנו להסתבכות חמורה במערכות היחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב, שאינה מסתירה את התנגדותה המוחלטת לפלישה לרפיח, בה שוהים מיליון ושלוש מאות אלף אזרחים פלשתינים.
כל עוד ראש הממשלה מעמיד את רפיח כיעד צבאי של ישראל, הוא מסכן את חייהם של 134 היהודים, שנחטפו מבתיהם ב-7 באוקטובר 2023, יום של מחדל קשה, לו אחראי הממשל בישראל. למען החזרתם היום הביתה, לא נותר אלא להוריד את כיבוש רפיח מסדר היום, ובכך להסיר מעלינו את נשיאת האחריות למכת הרעב של מעל מיליון פליטים והחשש לגורלם של 134 מאחינו היהודים הנמצאים בגיא ההריגה העזתי.
חובה עלינו לאמץ את העובדה הכאובה, שלמלחמה הזו נכנסנו עקב מחדל של הממשל שלנו, לכן אנחנו חייבים להרכין ראש ולשלם את המחיר הגבוה למען הצלת חיי 134 מאחינו, שעלולים לחזור אלינו בארונות מתים. מניעת החיזיון המבהיל הזה מחייב אותנו להחליט באומץ על הפסקת המלחמה.