מקטע נחל שילה העובר בתחומה של פתח תקוה בדרכו לנחל הירקון היה מוזנח במשך שנים רבות. שפכי ביוב, שפכים מזהמים ובהם שפכי דלקים ושמנים למיניהם זרמו אליו ממוסכים וממפעלים במשך שנים כמעט באין מפריע. חלקם מאזור התעשיה סגולה הממוקם בסמוך מאוד לנחל. גם "הר הזבל" - תחנת מעבר האשפה העירונית של פתח תקוה (מזבלת פ"ת) הנמצא בקרבת הנחל תרם לזיהום הנחל ולא מן הנמנע כי זבל מ"הר האשפה" זלג ונשטף בימי גשם ושיטפונות אל הנחל או לקרבתו. אל הנחל וגדותיו נשטפו הושלכו לא פעם מצבורי אשפה וגרוטאות פסולת בניין שנגרמו לא מעט בעקבות פיתוח העיר אלעד. כל אלה תרמו לזיהומו של הנחל ולפגיעה קשה בחי ובצומח בו.

פרויקט שיקום הנחל

לא מכבר הוחל בפרויקט שיקום מקטע נחל שילה העובר בתחומה של פתח תקוה. בשיתוף עיריית פתח תקוה ורשות ניקוז הירקון. לאורך הגדה הדרומית של הנחל הנושקת לאזור התעשיה סגולה נסלל שביל בטון להולכי רגל ולרוכבי אופניים ולאורך השביל (טיילת הנחל) ניטעה צמחיה מגוונת והוקמו ספסלי ישיבה ומתקני משחקים. בהודעת עירית פתח תקוה נאמר כי העירייה "שמה לה מטרה לפתח את מקטע הנחל העובר בתחומה כאתר טבע עירוני, עשיר ומגוון, אליו ניתן להגיע ברגל או ברכיבה". בסוף השבוע (26.4.24) התקיים במקום הפנינג חגיגי לכל המשפחה, במסגרתו נערכו סיורי טבע מודרכים לאורך מקטע הנחל העובר בתחומה של פתח תקוה. אורך המקטע כ-2.3 ק"מ. הוא מתחיל בחורשת התעשיינים ועובר דרך הצד הצפוני של אזור התעשיה סגולה עד למעביר המים מתחת לכביש 5. השתתפתי באחד הסיורים המודרכים לאורך מקטע הנחל. מדריך הסיור הרבה לפאר את עיריית פתח תקוה על "שיקום נהדר" של הנחל. מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל". יש לדלל את צמחי הקנה שהשתלטו בצפיפות על חלק גדול מקטע זה של הנחל למען גיוון הצמחייה במקום ולהרחיב את הנחל במקומות מסוימים, והכי חשוב לנקוט פעולות מניעה כמו פיקוח ואכיפה אינטנסיבית למניעת הגעת שפכים מזהמים או חומרים מזהמים בעתיד לנחל, דבר שעשוי להביא לחזרת בעלי חיים וצמחיה שנכחדו בשל זיהומים שספג הנחל לאורך השנים. שמתי לב שנחל שילה מול רחוב אלכסנדר ינאי 32 נחסם בעפר למעבר משאיות וציוד (הונחו צינורות מעבר מתחת לסוללת העפר). הוסבר לי כי מדובר במשהו זמני לשם "עבודות רכבת".

נחל שילה - ת.ז

נחל שילה הוא אחד הארוכים והראשיים ביובלי הירקון. אורכו כ-62 ק"מ. נחל שילה הוא נחל אכזב, שטפוני, המשמש כמסדרון אקולוגי לנדידת צמחים ובעלי חיים מאזור השומרון אל מישור החוף. ראשיתו של הנחל בגב ההר בשומרון ליד שילה הקדומה, במזרח עמק שילה, בגובה של כ-700 מטר מעל גובה פני הים. הנחל זורם מערבה בנפתולים מרהיבים בנוף הררי, בנוף של בתה הררית ובין שרידי חורש ים תיכוני וממשיך בזרימתו מערבה צפונית לאלעד ואוסף אליו מימי ואדיות נוספים. בהגיעו מצפון לקיבוץ נחשונים יוצא הנחל למישור החוף לאחר שהשלים ירידה של כ-650 מטר לאורך קו אווירי של כ-35 קילומטר. עם היציאה מהרי השומרון משתנה אופיו הקניוני של הנחל ועובר בנוף מישורי של שדות מעובדים מצפון וממזרח לפתח תקוה ואוסף אליו בדרכו את מימי נחל מזור ונחל עזר. הנחל ממשיך מערבה ועובר צמוד לאורך הצד הצפוני של אזור התעשיה סגולה בפתח תקוה, עובר מתחת לגשר בכביש 5 ומול "הר הזבל" של העיר פתח תקוה ולבסוף נשפך לירקון מצפון לפתח תקוה כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. לאורך נחל שילה וסביבתו הקרובה אתרי מורשת, ארכיאולוגיה טבע ונוף מרשימים, בהם שמורת נחל שילה, שמורת טבע המייצגת את נופי הבתה במורדות השומרון. אתר דיר קלעה ממערב לפדואל, אתר מהתקופה הביזנטית, יער נחשונים, יער קולה בראש העין ובו "שביל אלכסנדרוני" לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות, גן לאומי מגדל אפק - ובו מבצר צלבני מרשים הצופה לעבר מישור החוף מהתקופה הצלבנית והטורקית, ועוד . לאורכו של הנחל וסביבותיו בעיקר בחלק העליון שלו מעיינות לא מעטים שבהם צמחייה אופיינית כגון שערות שולמית ופטל קדוש. בקטע הנחל באזור גדר ההפרדה התפתחה בשנים האחרונות אוכלוסייה של צבי ארץ ישראלי ובעלי חיים נוספים כגון שפן סלע, תן זהוב, חזיר הבר וצבוע מפוספס.

חשיבות אקולוגית

לנחל וגדותיו חשיבות אקולוגית רבה שכן הוא משמש מסדרון אקולוגי ארצי לנדידת צמחים ובעלי חיים מאזור השומרון אל מישור החוף. כדי להגן על נופי הנחל והחי והצומח שבו הוכרזו לידו ובסביבתו שמורת טבע נחל שילה עלי, גן לאומי מגדל אפק (מגדל צדק) ושפך נחל שילה לירקון מוגן במסגרת גן לאומי ירקון . בספטמבר 2018 הוכרזו רשמית על-ידי המדינה כ-6,500 דונם משטח הנחל וסביבותיו, הנמצאים ממערב לגדר ההפרדה, כשמורת נחל שילה.