התשובה לשאלת הכותרת פשוטה מאוד: כפי שפרטתי
בפוסט לפני שבת בנימין נתניהו מנהל כאן משחק שח-מט אכזרי כמעט לבדו - נגד הבית הלבן, האיחוד האירופי, מדינות ערב ובוגדים מבית. ספק אם היה תקדים למשחק כזה.
המשחק מחריף מיום ליום כאשר אין כלי שהצד התוקף לא מכניס למשחק. כי יש לו דד-ליין, הבחירות בארה"ב בנובמבר, בהן ככל הנראה כרגע ביידן הולך להפסיד. לכן הם חייבים לפרק לו את הממשלה דווקא כעת (ראו לינק בסוף), ולכן הם ממרידים נגדו את מערכת הביטחון ומאיימים עליו במדינה פלשתינית ובהאג. גם סוגיית חוק הגיוס היא אחד מהניסיונות לפירוק הממשלה דווקא עכשיו.
משימת העל של נתניהו כעת היא למשוך זמן. זה הכל. אם הממשלה מצליחה לשרוד את מושב הקיץ של הכנסת ואותו בלבד, כנראה הוא מוכתר כמנצח הגדול, בלי לירות כדור אחד. מפני שאם וכאשר ביידן מפנה את הבית הלבן - כל הקלפים נטרפים והמפה הבינלאומית כולה משתנה לטובת ישראל.
מכמיר לב לראות בפיד בוקר וערב ציוצי זעם ותבהלה נגד נתניהו שמושך זמן בעסקת החטופים ופוגע בכבוד הלאומי כשהוא נותן לכולנו להמתין למוצא פיו של סינוואר, כביכול. האמת הפוכה לחלוטין, כאמור. כל יום שעובר נתניהו והימין קונים זמן, וזמן הוא שלטון. כמובן שאם הייתה על הפרק עסקה נכונה הוא היה מקדם אותה - אבל אין ולא תהיה על השולחן עסקה כזו בתנאים הסביבתיים האמורים.
אין שום טעם להיכנס כעת לרפיח אם ניתן לעשות זאת בהמשך ללא הגיבנת האמריקנית. זה לא אומר שהאופציה היחידה היא דחייה, זה רק אומר שצריך לקחת בחשבון את כלל האופציות ולשקלל מה מהן המועילה ביותר. איננו שמאלנים שאצלם כל דבר הוא "ע-כ-ש-י-ו".
כולנו תפילה שמשמים ינחו את נתניהו בעצה טובה ויסייעו בעדו להצלחת עם ישראל.