בחירות 2020 היו הגרועות ביותר למועמד רפובליקני במדינת ג׳ורג׳יה מאז בחירות 2000. עשרים שנה. ג׳ורג׳ בוש קיבל בג׳ורג׳יה 55% מהקולות ואז 58%. ג׳ון מקיין, בחירות 2008, קיבל 52%. מיט רומני, בחירות 2012, 53%. דונלד טראמפ, בחירות 2016, 51% - ואז, בשנת 2020, באה הירידה. אומנם קלה, ובנסיבות רגילות כמעט לא מורגשת: טראמפ ירד מקצת פחות מ-51% לקצת יותר מ-49%. אבל זה הספיק. זה אפשר לג׳ו ביידן לנצח. ניצחון בשתי עשיריות האחוז. "תמצאו לי 11 אלף קולות", התחנן, דרש, הנשיא טראמפ בשיחת טלפון שתככב במשפטו על ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות. אבל הקולות לא נמצאו, וטראמפ הפסיד. הפעם האחרונה לפני 2020 שבה מועמד דמוקרטי ניצח בג׳ורג׳יה הייתה שנת 1992, מערכת הבחירות הראשונה של ביל קלינטון. ארבע שנים אחר כך, ג׳ורג׳יה העבירה את קולה לבוב דול, אבל לקלינטון היו מספיק מדינות אחרות כדי לנצח. לא בטוח שגם לביידן יהיו. לא בטוח שבלי ג׳ורג׳יה יוכל גם הוא לנצח.
חצי שנה לבחירות בארה"ב, וביידן מפגר אחר טראמפ בג׳ורג׳יה. ביום שני, כשישראל עסוקה ביום הזיכרון ובכניסת יום העצמאות מכדי לשים לב, פורסמו סקרים בשש מדינות מתנדנדות. טראמפ מוביל בחמש מהן. בג׳ורג׳יה הוא מוביל בבטחה. ואלה שש מדינות שביידן ניצח בכולן לפני שלוש שנים וחצי. ואלה שש מדינות שמתוכן ביידן צריך לנצח לפחות בשלוש - בהנחה שלא יפסיד מדינות אחרות, שאינן מתנדנדות. אם ינצח בויסקונסין, בפנסילבניה ובמישיגן, ינצח בבחירות. בויסקונסין הוא מוביל בקרב בוחרים רשומים ומפגר בקרב בוחרים שצפויים להצביע. בפנסילבניה הוא מפגר בקרב שני קהלי הבוחרים. במישיגן הוא מפגר בקרב רשומים ומוביל בקרב צפויים.
על מישיגן אנחנו שומעים מעת לעת, בגלל שיעורם הניכר יחסית של בוחרים ממוצא ערבי, המסתייגים - או הסתייגו - ממדיניותו של ביידן ביחס למלחמה בעזה. על מישיגן נהוג לומר: ביידן מנווט לכיוון שמאל, כדי לא לפגוע בסיכוייו לנצח במישיגן. נכון? לא נכון - קובע מרק פן. גם את הניתוח שלו, כמו את ששת הסקרים, אפשר היה למצוא השבוע בעיתון ניו-יורק טיימס. חלק מהקוראים אולי מזהים את השם: פן ערך סקרים עבור מנחם בגין, לקראת הבחירות הצמודות מאוד של 1981. הוא היה הסוקר של ביל קלינטון לקראת בחירות 1996. הוא ייעץ לטוני בלייר במערכת הבחירות השלישית שלו בבריטניה. הוא עזר להילרי קלינטון להיבחר לסנאט בשנת 2000, ועזר לה להפסיד במרוץ הפריימריז לנשיאות של 2008. ההפסד הזה קלקל את יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית. פן, כך נטען, הגיע עד כדי פלירטוט עם טראמפ, אך לא עבד עבורו.