זו פניייה לכבוד השר בני גנץ מאת אזרח פשוט. אני מוקוה שייתן דעתו לדברים הבאים.
כבוד השר, בניגוד לדעת רוב חבריי הבזים לך אני מגלה הבנה (בערבון מוגבל) להמתין עם האולטימטום הצודק והנכון שלך לבנימין נתניהו עד 8.6.024. כי חלק ניכר מהציבור התומך בך נהג בתום לב ורצה באמת באחדות במהלך המלחמה, ואין דרך לשכנע אותו כי הגיעה עת הגט אלא אם ישתכנע כי הרמת כל אבן, טיפלת בכל נגף שהכניס בנימין נתניהו לזירה.
כאמור, אני לא האמנתי שביבי ינהג בהגינות (מה פתאום?). לא ציפיתי לשום גמישות ממשיחיים כמו בצלאל סמוטריץ' שמונע מצה"ל מטוסי f-35 אבל דורש להרחיב את המלחמה, והעבריין לעד איתמר בן-גביר, שביבי פשע כאשר הפקיד בידיו את המשטרה.
הרצון העז של חלק מתומכיך לנסות ושוב לנסות ולהתעלם מזדונו של נתניהו עת נהרגים טובי בנינו ובנותינו תמים אבל מובן.
אך חובתי כאזרח - רק אזרח, זה הרבה וזה מעט - לומר לך כאן ועכשיו ב-19 במאי כדלקמן:
שלושה או חמישה ימים לפני תאריך היעד לפקיעת האולטימטום בנימין נתניהו יחריף את העימות בגליל העליון ממנו נסוג בבושה ובבושת פנים ובחרפה, ששמה ללעג ולקלס את מורשת יוסף טרומפלדור בתל-חי ב-1920, ואז - בציניות שלו - תמצא עצמך לכוד בין הדאגה הכנה לעם ישראל בארצו לבין החובה הלאומית והמוסרית להיפרד מן האיש הנורא הזה.
זהו זה, ובכך איני מתייחס לדברים ששמעת אתמול מפי מנהיגי הציבור הנעלם בצפון הארץ. צריך להרחיב את הלחימה בחיזבאללה? צריך להימנע מכך? אלה סוגיות חשובות, איני נכנס לדון בהן כאן. הצפי שלי מבוסס על ההנחה כי צריך או לא צריך - ביבי בכל מקרה ידליק את האזור). זה לא יהיה נגד חסן סראללה בלבד אלא בראש ובראשונה לסיכול האולטימטום שלך.