בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר מאיימים כי אם בנימין נתניהו יאמץ את ההצעה שהוא עצמו הגיש לג'ו ביידן בעניין שחרור החטופים הם יפרשו מן הממשלה. הם מכירים את נתניהו. הוא פחדן, הוא בורח במהלך המלחמה עם משפחתו לבית חברו שיש לו מקלט אטומי, ולוחשים על אוזני כי צירף דרך קבע אמבולנס לשיירת המכוניות שלו ושלח את בנו שערק מהארץ לפלורידה עם אבטחה על חשבוננו (ואגב, האם גם הבן השני שבאנגליה מאובטח?) ובכן הם יודעים שהוא פחדן. חושש מן הקלפים שבידם אותם הם מחזיקים קרוב לחזה. ואילו אני טוען כך: אם יופתעו ונתניהו יעמוד על דעתו וידבק בתוכניתו - איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' לא יממשו את איומם ולא יפרשו. כי התאהבו ברכב השרד ובמאבטחים ובתקציבים ובהרחבה עבריינית של ההתנחלויות ובהפיכת המשטרה לגוף שחובט בלהט במפגיני המחאה ועושה את רצונה של המאפיה הפוליטית, ואז מה יקרה? בן-גביר וסמוטריץ' ימצאו את הרבנים אשר יכתבו להם פתשגן מלא ראשי תיבות, שאדם מן היישוב לא יודע לפענח (ואולי גם הם לא) ותופיע בו המילה שו"ת (שאלות ותשובות), ועם עיקום הבוהן ימצאו צידוק לעשות טובה לאלוקים ולהישאר בקואליציה. מה גם שיאיר לפיד אמין וישר, ואם הוא מבטיח להעניק לממשלה הגרועה הזאת רשת ביטחון למקרה ששני מלאכי הרשע האלה יפרשו - הוא יעמוד בהתחייבותו עד תום. ועוד לא עסקנו בחוק הגיוס. ובחובה המוסרית ללכת לקלפי ולבקש מחדש את הכרעת האומה. עמוד על דעתך, נתניהו, כמו בפרשה עם הנביא אלישע, קרא להם בלעג: "עלה קירח, עלה קירח."