סיכום ביניים: ביבי הוביל אותנו למלחמה ארוכה, שכבר חודשים רבים הנזק ממנה למדינת ישראל עולה על התועלת. המלחמה הורגת יום יום לוחמים ופוצעת בצורה קשה רבים הרבה יותר, הכלכלה נפגעת בצורה אנושה, החברה מתפרקת, יחסי החוץ בשפל, והלוחמים נשחקים. היכולת שלנו לנהל מלחמה מול החזית המסוכנת פי כמה מהחמאס - החיזבאללה בצפון - נשחקת, והכי חמור, ההרתעה נפגעת.
את כל זה כבר כתבתי לפני ארבעה חודשים. הנה הדברים מתוך פוסט ב-4 בפברואר, תחת הכותרת: האם התועלת מהמשך הלחימה בעזה עולה על המחיר?
כך כתבתי, ואני מבקש שתקראו עד הסוף (לא ארוך) כי בסוף העניין עם חיזבאללה.
אני לא מומחה לענייני ביטחון אבל המוח שלי עדיין מתפקד בצורה עצמאית, ואני מסוגל להאזין למומחים ולגזור מסקנות. ויש לי גם מומחיות מסוימת בכלכלה, שכוללת כלכלה פוליטית ובכלל זה איך משטרים פופוליסטים פועלים. את כל זה אני כותב לא כתחליף לטיעונים, אלא בשביל להגיד לאווילים שיכתבו לי כאן בגסות אופיינית שאני לא מומחה ויתעלמו מהעובדות והנימוקים: מוזמנים לחסום את עצמכם, או סתם לעוף מכאן. טיעונים ענייניים יתקבלו בברכה. אני באמת תוהה מה נכון לעשות.
שורה תחתונה: אולי אני טועה, אבל להבנתי אנחנו במלחמה חסרת תועלת שבשלב הזה רק פוגעת בנו. מלחמה ללא מטרות סבירות (מלבד שירות האינטרסים של נתניהו והממשלה המטורפת שלו).
נתניהו נואם על ניצחון מוחלט ועל חיסול החמאס. המומחים טוענים (וברור לכל אדם עם מוח שהם צודקים) שמדובר במטרות לא ריאליות. בהצהרות לאספסוף ולא במטרות של ממש ושהמטרה של החזרת החטופים נמצאת בהתנגשות עם המטרה של המשך הלחימה וחיסול החמאס.
גם במלחמת העולם לא חיסלו את הנאצים. חיסלו את הנאציזם. הייתה למלחמה מטרה והיה אופק מדיני. אין אפשרות לחסל את תופעת החמאס ללא אופק מדיני. אין אפשרות לחסל את החמאס אם מאמצים את הנרטיב של חזרה לשלטון צבאי בעזה וחזרה להתיישבות יהודית.
מדינת ישראל תלויה בבני הברית שלנו בעולם, ואנחנו צפויים לאבד אותם אם נמשיך במלחמה הזו. "הימין" הישראלי לא רוצה שלטון של הרשות הפלשתינית אז קיבלנו את החמאס. ואולי החמאס עוד יוחלף בארגון אחר גרוע לא פחות.
מדינת ישראל הייתה צריכה להגיב, ולהגיב חזק, לטבח המחריד שעשו החמאסניקים המתועבים. עשינו את זה. עכשיו צריך תוכנית פעולה ריאלית, לא פנטזיות של ניצחון מוחלט. ובהיעדר תוכנית פעולה ריאלית, ישראלים יקרים שופכים דם ללא תועלת.
ככל שהמצב בעזה גרוע יותר, קל יותר לגייס מחבלים חדשים לשורות החמאס. לכן אי-אפשר לחסל את החמאס בלי לחסל את כל תושבי עזה. וחיסול או גירוש ("מרצון") של כל תושבי עזה זה עוד יעד בלתי אפשרי.
ועוד נקודה למחשבה: אם במקרה (הסביר) שבכירי מערכת הביטחון לא היו מאפשרים את המחדל הנורא של אוקטובר, היה כאן קונצנזוס רחב שאין צורך במלחמה, בוודאי לא בכיבוש קרקעי של עזה. מהר מאוד היינו חוזרים לשגרה. בנימין נתניהו היה ממשיך לטפח את החמאס ובצלאל סמוטריץ' היה מחזק אותו.
ועוד נקודה על הלך הרוח: האיום החמור באמת על קיומה של מדינת ישראל הוא בכלל מצפון. אבל ממשלת ישראל שוחקת במלחמה את הכוח הצבאי, את הכלכלה ואת יחסי החוץ, החיוניים להגעה להסרה או לפחות צמצום האיום מצפון. אבל אנחנו שבויים בתפיסה שצריך ניצחון מוחלט בדרום.