אריאל ויטמן ממשיך לראיין אורחים מרתקים, והירסי עלי היא אחת מהם. פרק מרתק, גם אם לא הסכמתי עם טענות רבות של האורחת.
הפרק עוסק בהרחבה בביקורת (מוצדקת לחלוטין) על הפרוגרסיבים שתומכים בחמאס (שהם כמובן מיעוט בקרב התנועה הפרוגרסיבית) ומבקרים בחריפות את מדינת ישראל, ולמעשה קוראים להשמדתה. אותם פרוגרסיביים, שכל עולם הערכים שלהם ואורח החיים שלהם עומד בסתירה מוחלטת לתפיסת העולם של האיסלאם הרדיקאלי, מתייצבים נגד מדינת ישראל ולצד הצד החלש - הפלשתינים, כולל האיסלאם הקיצוני שנציגיו היו שמחים לדכא אותם. בפרק הירסי עלי מתארת את הבעיות בעולם המערבי ובעיקר את הקשיים בהתמודדות עם האיסלאם הרדיקאלי, ועוסקת גם במה שקורה במדינות מוסלמיות שמבינות את הסכנה מהאיסלאם הרדיקאלי.
הירסי עלי מציגה תמונת מראה לתפיסת העולם הילדותית של הפרוגרסיבים תומכי האיסלאם הקיצוני - אם ישראל היא "הרע" אז החמאס הוא "הטוב" - בעולם שלה ישראל היא הטוב כי האיסלאם הוא הרע. וקצת כמו הפרוגרסיבים שקוראים להשמדת ישראל ולא מסוגלים לחשיבה מורכבת - שיש מקום לביקורת קשה על ישראל גם אם החמאס הוא ארגון טרור רצחני - כך אצל הירסי עלי, רק בכיוון ההפוך. זה מגיע לרמות מגוחכות כמו למשל שממשלות ישראל (כולל הנוכחית) עושים הכל, לטענתה, למען החיים של אזרחי מדינת ישראל ואיכותם, ובכך היא כושלת במבט מאוד שטחי על ישראל.
בעיקר היא מתעלמת מכמה עובדות חשובות - למשל שישראל עוסקת בדיכוי האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית, ושיש בישראל אפליה כנגד ערבים, ושאולי את המלחמה בעזה היה מוטב כבר לעצור לטובת תושבי עזה אבל גם לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. והכי חשוב: שממשלת ישראל בהתנהלותה חברה לחמאס ולפרוגרסיבים שמייחלים לחיסול מדינת ישראל.
להגנתה של הירסי עלי אציין שישראל היא בוודאי מדינה ליברלית, עם זכויות אדם וחירות, ובהשוואה לאיסלאם הרדיקאלי שהיא אישית קורבן קשה שלו, אנחנו באמת (כמעט) מושלמים (אם מתעלמים מהמגמות והקבוצות הרדיקאליות בישראל שמתחילות להידמות לאיסלאם הרדיקאלי).