קצת יותר ממאה שנים חלפו בין השימוש המתועד הראשון בביטוי "הנוצה ששברה את גב הסוס" לבין השימוש המתועד הראשון בביטוי "הקש ששבר את גב הגמל". גרסת הנוצה והסוס מופיעה לראשונה בוויכוח בין הפילוסוף תומס הובס, אבי ה"לוויתן" לבין התיאולוג ג׳ון ברמהול. הגמל, כאמור, בא קצת מאוחר יותר. ב-1848, הקש והגמל הופיעו בסיפור של צ׳רלס דיקנס. ב-1876 הופיע צירוף שכבר אינו מקובל, של נוצה ששברה את גבו של גמל (ולא סוס), בהרפתקאות של תום סוייר, מאת מארק טווין. צה"ל הוא הסוס או הגמל שלנו, וחבילות הקש, או הנוצות, נערמות על גב המשרתים בו. השבוע דווח על מספר חריג בגובהו של קצינים שבוחנים את האפשרות לפרוש משירות קבע. להתיר את החוזה. השבוע הוזהרו המנהיגים הפוליטיים מפני השחיקה הגוברת של אנשי המילואים. בקריאה הראשונה לשירות, בעת חירום, מיהרו לבוא בהמונים. בפעם השנייה נרשמה שחיקה מסוימת, לא מאוד משמעותית, בשלישית העייפות ניכרת. ומכיוון שיש גם מי שמהרהרים בצעדים שיגררו קריאה רביעית וחמישית - נאמר, מלחמה בלבנון - כדאי שיבחנו את מצב השיניים של הסוס (ונכון - זה כבר מביטוי אחר: לא בודקים את שיני הסוס שניתן במתנה). השחיקה לא ניכרת באותה עצמה בכל קבוצות המילואים. יש שנשחקות יותר, יש שפחות. השחיקה מושפעת, בין השאר, מסוג הפגיעה בחיי השגרה, בכמות הימים, ברמת הסיכון, ברמת האמון בהנהגה, במגזר - כן, צריך להודות, גם במגזר. הסביבה החברתית מייצרת ציפיות, הרקע החברתי משפיע על סדרי עדיפות. בסקר בביצוע המדד בקרב אנשי מילואים, שהזמינה תנועת ישראל חופשית, ניכרים חלק מהפערים הללו. ומצד שני, ניכר שהשחיקה עולה אצל כולם. יותר מ-60% ממשרתי המילואים החילונים מגדירים את העול כ"כבד" או "כבד מאוד". 45% מהמשרתים הדתיים בחרו בהגדרה כזאת. פחות - ובכלל זאת כמעט מחצית.