כפי שביביסטים קובעים נחרצות שבנימין נתניהו לא אשם ושרק אחרים אשמים, כך אנשי רק-לא-ביבי (להלן רל"ביסטים) קובעים, באותה נחרצות, שרק ביבי אשם. שתי הקבוצות הקנאיות האלו טועות, אבל המאמר הזה מוקדש לאחרונים. הגישה הרל"ביסטית שגויה מיסודה, משום שהיא יוצרת פרספקטיבה כוזבת של המציאות, ולמעשה פוטרת מאחריות את כל מי שאינו ביבי. תופעה זו בולטת במיוחד בשלוש סוגיות שעלו לאחר 7 באוקטובר: התפיסות האסטרטגיות שהובילו למחדל; העדר ההתרעה על מתקפת החמאס; מי אחראי על הכנת התוכניות הצבאיות. על-מנת להסיר כל ספק וכדי למנוע אי-הבנות, אחזור ואציין, כפי שציינתי אין-ספור פעמים בתשעת החודשים האחרונים, כי נתניהו הוא האחראי העיקרי הן למגה-מחדל של 7 באוקטובר והן לכישלון האסטרטגי במלחמה. לכן, מצער אותי לומר כי הטיעונים חסרי היושרה של הרל"ביסטים נגדו הם הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו. למרבה האירוניה, רבים מתומכי נתניהו שעזבו אותו בעקבות אסון שמחת תורה כבר חזרו לתמוך בו, לאחר שהבינו שמי שמקדם את תעמולת "רק ביבי אשם" אלו אותם אנשים שהאמינו שרה"מ הוא השטן בהתגלמותו הרבה לפני 7 באוקטובר, ושמוכנים לאתרג את כל האשמים האחרים רק כדי לפגוע בו. תופעה זו בולטת במיוחד ביחס לשר הביטחון יואב גלנט, שאחריותו למחדל ולניהול הכושל של המלחמה זועקת לשמיים, ולמרות זאת הוא זוכה לאתרוג מלא מצד הרל"ביסטים. הטיעון חסר היושרה והלא משכנע "רק ביבי אשם", שעומד במוקד המחאה שמובילים הרל"ביסטים נגד נתניהו בחודשים האחרונים, הוא לדעתי הסיבה לכך שהמחאה הזו לא מצליחה להשיג תמיכה רחבה אפילו בקרב מתנגדי הממשלה.