רובו המכריע של עם ישראל של אחרי טבח שבת שמחת תורה התכנס מחדש תחת המכנה המשותף הישראלי הרחב, משקם את הריסות החודשים שקדמו לטבח הנורא, יוצר חיבורים, בונה חוסן לאומי, מבקש חיבור על פני פילוג, שילוב על פני בדלנות, מבקש לאשרר את החוזה בין האחים, מסלק את הייאוש ומתייצב לצד התקווה.
לעומת רובו המכריע של עם ישראל ישנה קבוצה המתנגדת לממשלת ישראל ומתנגדת לפעולותיה. ככה זה במדינה דמוקרטית, מותר להתנגד, מותר לחלוק, מותר לחשוב אחרת, מותר למחות, הכל על-פי החוק.
בתוך קבוצת המוחים בעיצומה של המלחמה, ישנו כיס התנגדות קיצוני, כיס המאובחן כחולה סופני במחלה הממארת הנקראת ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מותר לא לאהוב נבחר ציבור, לא להסכים לדרכו, לחלוק עליה באופן ענייני ומכבד, להפגין נגדו בכל הדרכים החוקיות, ככה זה במדינה דמוקרטית.
בכל פעם ששמעתי, ראיתי, קראתי את ההאשמה הנוראה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שולח את החיילים הגיבורים למות בשדות הקרב כדי לשמר את שרידותו הפוליטית, הזדעזעתי. בכל פעם ששמעתי, ראיתי, קראתי את ההאשמה המבעיתה, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חותר ופועל להותיר את החטופים לגווע אל מותם במנהרות החמאס כדי לשמר את שרידותו הפוליטית, נחרדתי.
ראיתי באמירות נוראיות ובהאשמות כזב אלה עלילת דם, אותה טופלים שונאי ראש הממשלה. האמנתי כי מדובר באנשים שאיבדו את המצפן והמצפון. מעולם לא העליתי בדל הרהור או רסיס מחשבה כנגד שונאי ראש הממשלה, החולים במחלה חשוכת המרפא ושמה בנימין נתניהו, כאילו הם רוצים שמדינת ישראל תובס במלחמה, תיכשל כישלון חרוץ ולבד שראש הממשלה לא יוכתר כמי שהוביל לניצחון במערכה.
לא העליתי בדעתי שיש בקרב אזרחי מדינת ישראל מי שמעדיף את ניצחון החמאס ובלבד שנתניהו יובס, לא חשבתי לרגע כי יש מי שמעדיף שמדינת ישראל תניף דגל לבן ובלבד שנתניהו לא יניף את דגל הניצחון.
מחשבות אלה נראו בעיניי מגונות, פסולות, מרושעות, כמו מחשבות עלילת הדם של שונאי נתניהו, ברם, בשבועות האחרונים נראה שיש קבוצה קיצונית, רדיקלית, מצומצמת של הלוקים במחלת שנאת נתניהו אשר חרגה משיח ראוי, שיח האנשים השפויים, והייתה לקבוצה ראשונה המאובחנת בחברה הישראלית כקבוצת החולים במחלה חשוכת המרפא, שנאת נתניהו.
הם חוסמים צירי תנועה מרכזיים, מבעירים מדורות, מפרים את הסדר הציבורי, פורעי חוק, עבריינים מדעת. הם פורצים מחסומים ליד בית ראש הממשלה, מאיימים להבעירו בלפידים, הם מחבלים בניצחון גיבורי האומה על אנשי התועבה. הם מסיתים ומפיצים ארס ורעל ללא הפסק, מפיצים דיבת ישראל בעולם, הם מנרמלים ומעודדים סרבנות, מרי אזרחי, מלחמת אחים, ימי שיבוש, ימי זעם, ימי התנגדות, ועתה הם מנסים לחבל בכל כוחם בשליחותו המדינית החשובה של ראש ממשלת ישראל בארה"ב.
אותו קומץ, אותם פרצופים, אותם קולות, אותן טענות משוללות יסוד, אותה עזות מצח לדבר בשם העם, אותה מקהלה קטנה ומצומצמת, מקהלת חולי השנאה והאיבה לראש הממשלה, התארגנה ויצאה במאמר שטנה בנפוץ בעיתוני העולם, נגד נאום ראש הממשלה בשני בתי הקונגרס בארה"ב.
אלה בדיוק אותם פרצופים, אותם אנשים, אותם החולים במחלה חשוכת המרפא, שנאת נתניהו, אשר בימי החרון והזעם, לפני טבח שבת שמחת תורה התייצבו מול בניין האו"ם במטרה לבזות, להשפיל, לרמוס את כבוד ראש ממשלתם, ראש ממשלת ישראל. אותה חבורה עלובה אשר הקרינה תמונות ראש הממשלה כאסיר, כפינוקיו, בעת שעמד על הבמה החשובה בעולם ונלחם למען מדינת ישראל.
אלה אותם פרצופים אשר לפני טבח שבת שמחת תורה עמדו מול בניין האו"ם וקראו למנהיגי העולם לא להיפגש עם נתניהו, להחרים אותו, חבריהם מאותו פס הייצור תובעים כעת שלא לאפשר לראש ממשלת ישראל לנאום בפני הקונגרס. חבורה זו מבוהלת מנאום ראש ממשלת ישראל, אשר יהיה לראש הממשלה היחיד בעולם שהוזמן לדבר בפני שני בתי הקונגרס בפעם הרביעית.
פתאום יתגלה לעולם, שמדינת ישראל אינה דיקטטורה אפלה וחשוכה, שמדינת ישראל נלחמת את המלחמה המוסרית והצודקת ביותר, שמדינת ישראל אינה מדינה כושלת, שמדינת ישראל היא קרן אור בעולם, שמדינת ישראל צודקת במאבקה לחרות ולביטחון. הם פוחדים ממאות חברי קונגרס, רפובליקנים ודמוקרטים, אשר יעמדו על רגליהם שוב ושוב ושוב ויריעו לכבוד שנוא נפשם. הם פוחדים שישמע קול ברור, חד, בטוח על ישראל האחרת מזו שהם מציגים בעולם, ישראל דמוקרטית, חזקה ומעוררת השראה בעולם.
כיהודים מאמינים ראוי שנישא עבור אחינו מהקומץ החולה ברכה לרפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת גוף, למרות הכל ואף על-פי אחים אנחנו.