ג׳יימס דיוויד (ובקיצור JD) ואנס, הסנאטור הרפובליקני מאוהיו שיהיה בן 40 באוגוסט הקרוב, הוא רשמית סגן הנשיא המיועד של דונלד טראמפ. טראמפ הודיע על בחירתו ברשת החברתית שלו, Truth Social, שם הסגיר בנימוקיו את הרקע הביוגרפי של ואנס, שגם היה מן הסתם שיקול מרכזי בבחירה בו: ואנס הוא איש המערב התיכון, בוגר המארינס ובעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ייל, שגם כתב את הספר Hlibilly Elegy (שעובד גם לסרט) בו הוא מתאר את קורותיה של משפחתו הדרומית לשעבר שהיגרה לאוהיו בחיפוש אחר הצלחה כלכלית לאור המחסור בקנטקי מכורתה, ערכיה והערכים האפלצ׳יים שסיגלה וסיגל בעצמו - עצמאות, חרות, עבודה קשה וגאווה רבה בפועלך. אוהיו היא לא רק מדינה מערב-תיכונית שהפכה יותר ויותר אדומה בשנים האחרונות כמובן, אלא גם שכנה של שלוש מדינות מפתח בבחירות - אולי היחידות שבהן הדמוקרטים יכולים לנצח ובכך לשמור על הבית הלבן: פנסילבניה, מישיגן ו-וויסקונסין. ספרו של ואנס - שאת שמו אפשר לתרגם בזהירות וחופשיות ל׳קינת ההילבילי׳ - תואר בשעתו מחד כ"אחד משישה ספרים שמסבירים למה טראמפ ניצח" (הניו-יורק טיימס) וכמבטא את "קולה של חגורת החלודה" (הוושינגטון פוסט) אבל גם ספג ביקורות בהיותו "ניתוח רשלני של אוסף אנשים - אליטות החופים, אמריקה הנשכחת, מוסלמים, מהגרים, אנשים ללא תואר אקדמי וכו׳" (הכלכלן וויליאם איסטרלי). אבל הסיפור המעניין יותר הוא האיש עצמו והמסע האידאולוגי שעבר: ב-2016, כשהפך לדמות ציבורית, ואנס ביקר את טראמפ נחרצות ולא חסך במילים. הוא טען שהצעות המדיניות שלו נעות "בין לא מוסרי לאבסורדי", קרא לו "הרואין תרבותי" ו-"אופיום להמונים", ואף אמר שטראמפ הוא "היטלר של אמריקה" בהודעות פרטיות בפייסבוק שנחשפו. אבל.. מאז זרמו הרבה מים במיסיסיפי, ו-ואנס שינה את עמדותיו מקצה לקצה. הוא הפך משמרן מיינסטרימי לפופוליסט עד מאוד, ממתנגד טראמפ לנתמך על ידו שהופיע איתו בעצרות בחירות, ומ-never-Trumper ליורש העצר המסומן של תנועת MAGA כולה. בין היתר, אימץ ואנס מדיניות שקוראת להשלמת הגדר בדרום ארה"ב (כולל במימון של שלושה מיליארד דולר מכיסי האזרחים האמריקנים) וטען בשקר מוחלט ש׳ביידן מציף את אוהיו בסמים שמגיעים מהגבול הדרומי אותו הוא משאיר פתוח בכוונה׳; הודיע שנישואים הם "בין גבר לאישה" (אבל טען שלא יפעל כעת נגד נישואי להט"ב), רמז שיתמוך באיסור לאומי על הפלות אחרי השבוע ה-15 (אבל אמר שזה בידי המדינות) ועוד. הוא ידוע כנוטה למדיניות בדלנית, ומתנגד להמשך התמיכה האמריקנית באוקראינה עליה אמר "זה אינטרס אמריקני להביא אותם להכיר בכך שיצטרכו לוותר על שטחים תמורת שלום עם רוסיה", אבל תומך בהמשך התמיכה בישראל (ולא במלחמה עם אירן). הוא גם מכחיש שישנו משבר אקלים עולמי, ותומך בעמדתו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, המעודדת הורות (ואנס אף רמז שלאנשים עם ילדים יש יותר מקום בדמוקרטיה מאשר לנטולי ילדים). ואנס נתפס כמעין טראמפ מתוחכם: הוא צעיר, חד, כריזמטי, בעל הרקע הנכון והתמיכה הנכונה (בין היתר, הוא בן טיפוחיו של המיליארדר הפופוליסט פיטל ט׳יל) ודתי - שהמיר את דתו מנצרות פרוטסנטית לקתולית. בדבר אחד הוא שונה מטראמפ מהותית: הוא נשוי לזוגתו הרצינית הראשונה, אושה צ׳ילוקורי ואנס (בעלת שורשיים הודיים), אותה פגש בייל. יש להם שלושה ילדים: אוון בליין, ויווק ומיראבל רוז. מזה תקופה שעבדכם הנאמן טוען שואנס הוא המועמד החזק ביותר בעיני מחנה MAGA, הגם שדורג שני כאן לפני כחודש (אז חשבתי שטים סקוט יהיה מועמד חזק ממנו, ולו בגלל שהתקשורת האמריקנית טענה זאת). לצערי, לא הימרתי על הבחירה בכספי. לשמחתי, כך או כך, צדקתי. לצערי שוב - אני משער בזהירות שאם ייבחר, ואנס יהיה סגן נשיא בעייתי מאוד, והשפעתו, אם תהיה גדולה - תהיה שלילית. מה גם שבהינתן גילו של טראמפ, לא מן הנמנע שיהפוך לנשיא עוד לפני שכהונתו של זה תסתיים (שוב, בהנחה שייבחר). נקודת אור, בכל זאת: העימות בין הסגנים - ואנס והאריס - יהיה השנה לוהט במיוחד, ובמידה רבה מעניין יותר מבחינה רעיונית וגם מבחינת 2028, מאשר העימות בין ביידן וטראמפ ואפשר לטעון בזהירות שהוא יהיה מהנצפים ביותר בתולדות עימותי הסגנים. זה הימור.