תחקיר צה"ל על אודות אירועי 7 באוקטובר בקיבוץ בארי, מחדד את עומק החידלון והכאוס בצה"ל במהלך אותו יום מר ונמהר. הממצאים מציפים תמונה של התנהלות תמוהה של כוחות צה"לים מובחרים, בעוד מרצחי חמאס ממשיכים בטבח המוני בקיבוץ, גם לנוכח קרב הישרדות הירואי שמנהלים חברי כיתת הכוננות ביישוב. על-רקע זה מתגנב ללב הרהור נוגה על בסיס המימרה התלמודית "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר".
גם ללא התחקיר המקצועי היה ברור לכל כי הדרג הצבאי לא תפקד ובמשך שעות ארוכות נותר חבל ארץ שלם חשוף לאחיזה פיזית ולמעשי זוועה של ארגון חמאס, אשר פשטו בגלים על קיבוץ בארי.
תחקיר בארי הוא בבואה של הכשלים ביישובים הנוספים בעוטף עזה
יש לתמוה על הסף מה טעם נמצא במיקוד תחקירים העומדים בפני עצמם, בהתייחס לכל אחד מהיישובים שהיוו יעד למתקפת החמאס ולהשתלטות עליהם, שכן סביר שכל תחקיר שיפורסם בהמשך, יחדד אופיון דומה של עיוורון, קוצר יד ואיוולת, בהתייחס לאירועי 7 באוקטובר.
על פני הדברים ניתן לפסוק כי דבר לא תפקד במעטפת ההגנה הצה"לית ביום שמחת תורה תשפ"ד, ובכלל זה העובדה שמרבית היחידות הצבאיות האורגניות שהיו במרחב נתפסו במיטותיהם, ויכולתם המעשית לספק מענה צבאי ולו מינימלי למצב שנתהווה, לא התקיימה כלל ועיקר.
דבר הקצר התקשורתי המוחלט כמעט בין המטכ"ל לבין פיקוד הדרום ואוגדת עזה היה בגדר סוד גלוי, ומכאן שתמונת המערכה אצל קברניטי הצבא הייתה תלושה מן המציאות, לפחות עד לשעות אחר-הצהריים של 7 באוקטובר. נתק זה היה גם נחלתו של חיל-האוויר, כאשר היה קושי של ממש בהנחיית מסוקי קרב אל מוקדי קרבות פעילים ולמצות את הערכים המוספים המגולמים בכלי משחית זה, בהתייחס לפרמטרים של סיוע קרוב בלוח זמנים קצר.
הכשל המערכתי אל מול פעילות הדרג הטקטי
העדר השליטה והבקרה של המטכ"ל, לצד התהיות הנוגעות לאובדן האוריינטציה של חיל-האוויר והעדרו המעשי מן הזירה, שומה שיסווגו אפוא כיסוד הכשל המבצעי הקולוסלי ב-7 באוקטובר 2023.
סימני השאלה הכבדים לגבי קוצר ידו של הצבא בשעות הראשונות של מתקפת החמאס, נותרו בעינם גם לאחר מתן הפומבי ל"תחקיר בארי". גם אם מחברי התחקיר מתחו ביקורת בלתי מוסווית על תפקודן של יחידות צבאיות ספציפיות שהוחשו לסייע לחברי כיתת הכוננות בבארי, הרי שההיגיון מנחה כי האצבע המאשימה אינה יכולה לחול על כתפיהם של מספר לוחמים שהוחשו לקיבוץ מבלי שהייתה בידיהם תמונת מודיעין כלשהי לגבי המתרחש ביישוב.
דומה עם זאת כי מחברי התחקיר לא נתנו דעתם לכשל החשיבתי ולהעדר המעוף של הקצינים הצעירים שהוחשו לשטח בתפקודם העצמאי ב-7 באוקטובר. למשל, מדוע החליטו לצאת מתחומי הקיבוץ ולהתמקם בסמוך לשער היישוב? מדוע לא העדיפו להתמקם בחלקו האחורי של הקיבוץ שדרכו הוברחו החטופים ושהייתה נתיב מילוט של הפורעים והבוזזים בדרכם חזרה לרצועת עזה.
ל"תחקיר בארי" אין כל זיקה לקונספציה ולדרג המדיני
כך או אחרת, אחת התובנות המערכתיות הנגזרת מן התחקירים המתנהלים היא כי הכשלים המבצעיים המטלטלים אינם קשורים כלל לקונספציה כזו או אחרת, וזיקתם למחדל העדר ההתרעה המודיעינית, קרי - הכשל המודיעיני הבלתי נתפס, אינה מובנת מאליה. הממצאים מתכנסים אפוא, לחידלון של המערכת הצבאית, מהדרג המטכ"לי ועד לדרגי השטח לאורך גבול רצועת עזה. וכי איזה תירוץ יכול לעמוד במבחן כאשר מן השעה 06:30 של 7 באוקטובר, שכן עת החלה פלישת מחבלי חמאס לשטח ישראל, כבר היה נהיר לכל שישראל נתונה במלחמה כוללת, ריבונותה הופרה וחוללה ברגל גסה, ומנגד, אחז שיתוק בלתי מוסבר את קברניטי הצבא ומפקדי השטח באופן שאיפשר למחבלי חמאס לעשות בשטח ישראל ככל העולה על רוחם?
בעוד שידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל שיקפו בזמן-אמת מציאות אותנטית שלא הותירה ספק בהתייחס למה שמתרחש ביישובי עוטף עזה, ניקרה כל העת בחלל, התהייה היכן צה"ל? מדוע חיילינו אינם נחלצים להצלת היישובים שהיו יעד לפלישת חמאס ולטבח הנורא שביצעו מרצחיו בתושביהם?
הכשל המבצעי משקף יותר מכל אובדן עשתונות מערכתי, קריסה מוחלטת של כלל הפק"לים (פק"ל = פקודת קבע לקרב), הלם משתק שאחז בבכירי המטכ"ל, ופיקוד הדרום, עד כדי גישוש מוחלט באפילה ולפיכך אלתור פתרונות ספורדיים ורשלניים.
האמנם הפקרה?
בהינתן הכאוס שהשתרר בפיקוד הצבאי העליון, כלום ניתן לאפיין קוצר יד משווע זה כסממן של הפקרה? ואכן, גורמים פוליטיים בעלי אג'נדה, טרחו להנחיל בתודעה הציבורית, ולפיכך, גם לקבע בספקטרום תובנה חד-ערכית, לפיה המדינה הפקירה את יישובי עוטף עזה. כך אפוא הפך מושג ההפקרה לממד כמו עובדתי החרוט בסלע, המזוהה עם אירועי 7 באוקטובר.
הקלות הבלתי נסבלת של ייחוס משתמע של כוונת זדון לגורם שלטוני ישראלי בהתייחס לכשל המבצעי הקולוסלי בחג שמחת תורה, היא מעוררת פלצות וסלידה. ייאמר בראש ובראשונה, כי נהיר שהתחולל כשל מודיעיני ומבצעי מהדהד, כזה השוכן במתחם הבלעדי של מערכת הביטחון, בדגש לצה"ל! אשר על כן, המאמץ המודגש המכוון להטיח את ההאשמה המוחלטת לכל אשר אירע ב-7 באוקטובר על המדינה, דהיינו על הממשלה, אינו אלא תפלול מגמתי מתוכנן, המכוון חיצי תרעלה בניחוח אופנתי כלפי הדרג המדיני.
חיוני שיובהר באורח שאינו משתמע לשתי פנים: הצבא לא הפקיר, על אחת כמה וכמה, המדינה! הכשל הוא בעיקרו שכלתני ומקצועי של המערכת הביטחונית וקריסת שומרי הסף בשעת המבחן האולטימטיבית, שתוצאותיה הרות אסון ואין עליו כפרה. מהבחינה המקצועית וגם ללא תחקיר ייעודי, היה ניתן לקבוע כי המחדל המבצעי הוא סוג של תגובת שרשרת להעדר התרעה מודיעינית, הגם שאיש בצדנו לא שיער גם בחלומות המסויטים ביותר, התרסקות מערכות טוטלית.
כוונות לחוד ומציאות לחוד
לבד מכך, סביר להניח כי הנחיית הרמטכ"ל על ביצוע תחקירים ממוקדים לגבי תפקוד הצבא ביישובים נקודתיים, נועדה גם לשרת את האתוס של כל אחד מהיישובים, לחבק את האודים המוצלים של כיתות הכוננות, ולהפנות זרקור אל גבורת התושבים. בראיית הרמטכ"ל הייתה זו גם דרך לשכך את הזעם הציבורי נוכח אזלת ידו של הצבא, ולשדר מסר לפיו צה"ל אינו קופא על שמריו ומפיק לקחים תוך כדי המשך הלחימה.
מכל מקום, "תחקיר בארי" מוכיח קבל עם ועדה, כי אין הוא מכיל דבר וחצי דבר עם תהליך הפקת הלקחים הנרחב הנדרש, בראש וראשונה מאחר שהתמקד בדרג הטקטי, שביום 7 באוקטובר פעל כמיטב יכולתו, מתוך אלתור וללא הכוונה, כשהוא נעדר מודיעין מלווה, חסר נגישות למערך לוגיסטי ומנותק מתקשורת עם גורמים פיקודיים.
בנקודת זמן זו נראה כי צמרת צה"ל מפנימה שאין תוחלת של ממש בהמשך מתן פומבי לתחקירים שכבר נוסחו, הנוגעים לכשלי הצבא ביתרת יישובי עוטף עזה, כל עוד לא תהיה בחינה לעומק של אי-תפקוד הדרג המטכ"לי ופיקוד הדרום, במשך שעות ארוכות במהלך 7 באוקטובר 2023. דיווח בלתי רשמי ברוח זו, פורסם בתקשורת המיינסטרים בישראל ב-23 ביולי 2024.
בהנחה שכבר מתנהלים תחקירים אינטנסיביים המתמקדים באופן תפקוד אגף המודיעין, הן בפן המחקרי והן בפן האיסופי, כמו גם בכל הכרוך בניהול הממד המבצעי באחריותו של ראש חטיבת המבצעים, הרי שבכך טמון הערך המוסף האמיתי של מוסד התחקיר הצה"לי. הוא הדין בסוגיה הייחודית הנוגעת לסימני השאלה הנוקבים בהתייחס לקוצר היד של חיל-האוויר, גורם ההתערבות האולטימטיבי, בהינתן פלישת מחבלי חמאס לשטח ישראל.
מודגש כי אין בנאמר לעיל דבר עם המתבקש מאליו בקונטקסט הלאומי הרחב יותר, קרי - ועדת חקירה מוסכמת שתקבל מנדט מוגדר לחקר כשלי מלחמת "חרבות ברזל", על כל היבטיו ומכל זוויות ההתייחסות הנוגעות בדבר.