- השתתפתי היום בתוכניתם התוססת של אופירה אסייג וחיים לוינסון בערוץ-12, ועימי היו עורכי הדין קובי סודרי ואפרים דמרי. זה האחרון שופר ביביסטי, שהגיע עם כובעים הנושאים את צמד המילים "נתניהו - מנהיג". (זוכרים באיזו מדינה "המנהיג" היה ערך כה עליון?) אביא רק נקודה אחת בדבריי: שני הפרלמנטים האמריקניים הם הסנאט (100 חברים), בית הנבחרים (435), יחד 535. בעבר, כאשר בנימין נתניהו נאם היו באולם כל המחוקקים האמריקנים למעט מי שאכן לא יכלו להגיע מסיבות אישיות. אתמול נעדרו 100. ובעיקר, בעבר הנעדרים התנצלו והסבירו כי חלו או היו בשמחה משפחתית שלא ניתן לשנות את תאריכה. הפעם - שומו שמים - 100 הודיעו כי הם פשוט אינם מוכנים להאזין לראש ממשלת ישראל ולהיות עימו באולם אחד. זה נורא. כ-20 אחוזים ממחוקקי ארצות הברית יוצאים בגלוי נגד נתניהו. ולא סתם אלא זו שנת בחירות והם צריכים בוחרים ופעילים וכסף יהודי. זאת אומרת שלמרות שהם צריכים את כל אלה אין הם חושבים שהפניית הכתף הקרה לנתניהו תזיק להם להיבחר מחדש, ואולי גרוע מכך: שהבוז לנתניהו אפילו יגדיל את סיכוייהם להיבחר מחדש. ¹ אז מה אומר על כך השופר של נתניהו אפרים דמרי? כן, אבל 80 אחוזים הופיעו להאזין לנתניהו ולהתרשם ולמחוא כפיים. רגע, זה לא 80:20. כי ה-20 שמחרימים את נתניהו צמחו ממתי מעט. זה מחריד. אבל דמרי בשלו. עדיין 80 אחוזים באו להאזין למנהיג, לדוצ'ה, הוא חוגג. תגידו, ביביסטים, אתם באמת לא מבינים או שדווקא קולטים היטב אבל עובדים עלינו בעיניים? - דני קושמרו מבין עניין. ב"אולפן ששי" שודר תצלום ישן בו מנחם בגין קושר את שרוך נעליה של רעייתו עליזה, שסבלה ממחלת ריאות בעת טיסתם לארצות הברית. הצלם המעולה דוד רובינגר תפס את בני הזוג בגין. אך מנחם הפציר בו לא לפרסם את התצלום שמא ייחשד שהוא מבקש לעשות עצמו פופולרי במעשהו המובן מאליו. רובינגר נענה ופרסם את התצלום רק לאחר מותו של בגין. וזה לא הכל. פורסם גם תצלום של בגין נרדם על ספה קצרה או צרה בדרך לארצות הברית. לכו להשוות זאת לכנף ציון עם המזוודות של שרה והמותרות על חשבוננו לרבות השהות בפלורידה אצל הבן שערק מן הארץ בשנת מלחמה. - מן הדיווח של יונה לייבזון וירון אברהם בבית הלבן עלה שהשיחה בין נתניהו לבין המועמדת הדמוקרטית לנשיאות (כמעט) קאמלה האריס הייתה קשה מאוד. נתניהו ממשיך להרוס את יחסינו עם המפלגה הדמוקרטת, שיש לה יותר מצביעים מאשר לרפובליקנים. ללמדנו, שנתניהו אינו ממהר לבצע את עסקת החטופות והחטופים. הוא הסיע עימו את נועה ארגמני ובני משפחות של חטופים אחרים שישמשו תפאורה לנאומו על גבעת הקפיטול. אני כמובן התרשלתי בכותבי שנכונות ארגמני לשמש תפאורה לנתניהו היא חרפה. הן בעיקרו היא הקורבן, והוא החרפה. אבל עמדתי נותרה בעינה. היא שגתה כשנענתה לפנייתו של נתניהו להצטרף אליה לגבעת הקפיטול, וושינגטון. הוא תעתע בה ובחבריה בני משפחות החטופים עד עצם הרגע הזה.