בנאומו המרשים בפני הקונגרס אמר רה"מ
בנימין נתניהו דבר אחד חשוב מאוד: "פירוז ודה-רדיקליזציה, שני המושגים הללו יושמו בגרמניה וביפן לאחר מלחמת העולם השנייה, וזה הוביל לעשרות שנים של שלום, שגשוג וביטחון".
נתניהו צודק. אולם כדי להשיג פירוז ישראל הייתה צריכה לכבוש את רצועת עזה כיבוש מלא, וכדי להשיג דה-רדיקליזציה ישראל הייתה צריכה להקים שם ממשל צבאי זמני. כפי שבעלות הברית עשו בגרמניה המערבית וכפי שארצות הברית עשתה ביפן. עם הזמן, ישראל הייתה מעבירה את השלטון האזרחי לידי מקומיים, תוך שהיא שומרת על השליטה הביטחונית העליונה ברצועה - כפי שנעשה בגרמניה ויפן. וחשוב להזכיר שגרמניה ויפן היו מדינות עם עשרות מיליוני אזרחים ושטח ענק, בעוד ברצועת עזה יש רק שני מיליון אזרחים (כמו עיר גדולה אחת ביפן ובגרמניה דאז) ושטח קטנטן.
זו הייתה הדרך היחידה לחסל את חמאס הצבאי והאזרחי. במקום זה נתניהו אישר את תוכנית המלחמה שהוגשה לו על-ידי הרמטכ"ל, שלא היה לה שום סיכוי להשיג את היעדים שנקבעו על-ידי הממשלה בעצה אחת הרמטכ"ל. ולכן, אין להיות מופתעים שגם אחרי כמעט עשרה חודשים - מיטוט שלטון החמאס וחיסול יכולתו הצבאית - ישראל לא השיגה את מטרת המלחמה העיקרית וכנראה לא תשיג.
במקום להיות מונהג בידי המערכת הביטחונית, רה"מ היה צריך להנהיג אותה ולקבוע את האמצעים להשגת מטרות המלחמה, כפי שהוא עצמו הפליא להגדיר בעדותו בפני
ועדת וינוגרד.
נתניהו - הרמטכ"ל, שר הביטחון ואתה, נכשלתם כישלון חרוץ בהשגת המטרות שציינת בנאומך, והאסטרטגיה שאישרת הבטיחה שכבר לא נוכל להשיג מטרות אלו במלחמה הזו.