רגע אחרי השמחה הגדולה של חיסולי החלאות בביירות ובטהרן, ולפני הדרמה הבאה שתגיע אלינו בקרוב, חשוב לזכור: שלשום בערב פשטו אלפי פורעים, חלקם רעולים וחלקם חמושים, על בסיס של צה"ל. הם איימו על שלומם של חיילי צה"ל וניסו לפגוע ברכוש צה"לי בדרכם לפרוץ למתחם של הפרקליטות הצבאית, בניסיון לשחרר שם עצורים.
חשוב לזכור שהמשטרה לא הגיעה למקום בגלל הוראות מלמעלה, שח"כים ושרים בממשלת ישראל נתנו לפורעים גיבוי מפורש בעוד אחרים נותנים להם גיבוי בשתיקה (מה שלא פחות חמור), שהשופרות גויסו מיד ושיטתי כדי לתמוך בפגיעה הקשה הזו באושיות הדמוקרטיה הישראלית.
כל ההשוואות לאירועי המחאה למיניהם הן ניסיון עלוב לכסות על השבר הגדול של הדמוקרטיה הישראלית, שנוצר בחסות ההסתה של רה"מ ועושי דברו כנגד שומרי הסף, כנגד הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל, כנגד הדמוקרטיה הישראלית. מי שהלכו עם נתניהו לבית המשפט המחוזי באותו יום היסטורי מביש כדי לעמוד סביבו כניצבים בשעה שהוא מכפיש ותוקף בלי בושה את מערכת המשפט בישראל, סללו את הדרך לכנופיות שהתקיפו את צה"ל שלשום, בהשראתם.
זה היה ערב מכונן. נזכור לעד את מי שתמכו בגלוי ואת מי ששתקו, גם את מי ששותקים עד עכשיו ברוב עליבותם.