אני מוצא לנכון דווקא בימים אלו, ימים של עצבים מרוטים לנוכח סכנה של פרץ אימה קטלנית, להתייחס לשיר שנכתב ב-17.8.45 לפני 79 שנים בידי המשורר נתן אלתרמן בטור השביעי, הטור הקבוע בכל יום שישי, בעיתון "דבר". מדובר בשיר "מִקְרֶה פָּעוֹט", שהוא שיר מחאה כואב לנוכח התנהגותם של חברי המשמרת הצעירה של המפלגה (המפלגה היא מפלגת מפא"י), שנסעו לעצרת הזיכרון בתל אביב ביום השנה הראשון למותו של ברל כצלנסון. הכאב הוא לנוכח עוצמת הפער בין המעשים הלא ערכיים של חברי התנועה והמפלגה ובין ערכי התנועה והמפלגה, מעשים המביישים את עולם הערכים של אחד מאבות התנועה, שלעצרת לזכרו הם נסעו. לעצרת הזיכרון הגיעו מרחבי הארץ חניכי תנועת הנוער העובד וחברי המשמרת הצעירה של המפלגה, כאשר חלק מהם ירדו מהרכבת באחת התחנות בדרכם חזרה צפונה הם פשטו על מקשת אבטיחים של רועה ערבי. בתו של יצחק שדה אחד מבכירי המפקדים של הפלמ"ח סיפרה את הסיפור למשורר נתן אלתרמן. את תגובתו למעשה הוא נתן ביטוי בשיר שרק חלקו מובא כאן: חֲמִישִׁים בָּנִים קָפְצוּ מִן הָרַכֶּבֶת אַשְׁרֵי הָעַיִן רָאֲתָה וְשָחֲקָה וּבִרְנָנָה כֹּה חֲמוּדָה וְכֹה שׁוֹבְבָה נִגְּשׁוּ בְּעֶצֶם לְהַשׁחִית אֶת הַחֶלְקָה הָיָה שָׁם נַעַר עֲרָבִי. צָעַק. הֵטִיחַ. אֲבָל קָטָן הָָיה הַנַּעַר. זָאטוּט. הוּא לֹא עָצַר אֶת הִילוּלַת-הָאֲבָטִיחַ מַַה כּוֹחוֹ סוֹף-סוֹף מוּל נַעַר בֶּן תַּרְבּות.? בהמשך השיר לועג אלתרמן לנוער החלוצי, לצעירי המפלגה: "לַחֲמִשִּׁים בְּנֵי נֹעַר בַּעֲלֵי-הַכָּרָה אֲשֶׁר חָמְדוּ קְצַת שֹׁד בַּעֲלוֹתָם לָרֶגֶל.. בַּעֲלוֹתָם בַּסָּך לְנֶשֶׁף אַזְכָּרָה. אני מוצא לנכון להביע את הערכתי למשורר נתן אלתרמן, שביקר מתוך כאב בשיר "מקרה פעוט" את הנורמות הלא מוסריות של חניכי תנועות הנוער החלוציות, הרואים בנטילת אבטיחים ממקשה לא להם ופגיעה בנער הערבי כחלק מההווי התנועתי. כן אני חוזר ומודה לו על השיר "על זאת", בו ביקר תופעה לא מוסרית של נער-חייל בחטיבת גבעתי, שחייך עת ערך ניסוי בתת מקלע שבידו והרג ללא הצדקה זקן ערבי בעיר לוד בעת מבצע "דני" בעיר לוד. אני רואה בכתיבת השירים - "מקרה פעוט" ו"על זאת" כמיהה של משורר, שמפעל התקומה היהודית בישראל לא יהיה מוכתם במעשים לא מוסריים. זו ביקורת מתוך אהבה למבוקר. בימים שאנחנו כואבים את כאב הרצחנות החמאסית ביותר מאלף יהודים ב-7 באוקטובר 2023, רצחנות מלווה בשלל מעשים מבעיתים ומזוויעים שאירעו באותו יום ולאחריו, אני גאה שבחברה הישראלית קם משורר, שזכה להערכה רבה על התרסתו נגד מעשים לא מוסריים להם אנחנו כחברה שותפים.