גלי הניחושים לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב יתגברו לקראת מועד העימות, 10-9, בין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ומועמדת הדמוקרטים, קאמלה האריס. הפרשנים, כידוע, מחבבים מאוד את משחק הניחושים שסופו לא ידוע אבל מהלכו מסקרן. אין ספק: מתכונת העימות לקראת בחירות לנשיאות מרתקת את מיליוני הצופים ולא רק בארה"ב. אין ספק: זוהי "הצגה" שמעטות כמותה: העימות מנסה להטמיע בקרב צופיו את הדעה כי המנצח/ת בעימות, כלומר מי שמפליא באיכות הריטוריקה שלו, הוא גם ייבחר לנשיא. כלומר, העימות המשודר חורץ גורלות, או לפחות את זהות ההנהגה הבאה של ארה"ב. המנחשים, או הפרשנים, מסתייעים בסקרי דעת הקהל הנערכים בתכיפות ככל שמתקרב מועד העימות. אין לדעת, כמובן, כיצד יוכרע העימות הקרוב שטרם התקיים כמובן. אך ננסה לזהות את שיקולי האזרחים לפני העימות, או את ההתרשמות לאחר שידורו. למשל, יהיו מצביעים שיתמכו בנשיא לשעבר טראמפ שיצביע, במהלך העימות, על נסיונו הנשיאותי. או, תומכי קאמלה האריס ודאי לא שכחו את ההסתערות של תומכי טראמפ על גבעת הקפיטול. כלומר, אירוע זה מעמיד בספק, לדעת יריבי טראמפ, את דבקותו במשחק הדמוקרטי. אוהדי האריס יוכלו להזכיר את ההתבטאויות של טראמפ המביעות זלזול - לשון המעטה - במעמד האישה. ואפשר, כמובן, להוסיף השערות רבות ושונות, הממריצות את המצביעים לתמוך במי שקרוב לליבם, לדעתם. המצביע האמריקאני מתחשב מאוד במועמד שישכנע ביכולתו לשמר יציבות כלכלית. איך מנוסחת בעניין זה אמירה פוליטית? "זו הכלכלה, טמבל". ואגב כך, יתבונן המצביע בהיסטוריה של שווי המניות במהלך כהונתו, או התמודדותו, של מועמד. אגב, אחת הסיבות - ואולי זו הסיבה העיקרית לפרישתו של הנשיא ביידן ממסע הבחירות, היא חולשתו בתחום הרטוריקה, או ליקוי בחוש הזיכרון. נזכור, אל נכון, כיצד הנשיא ביידן בלבל בשמותיהם או בתואריהם של מדינאים. אין ספק, כי זה היה בין הנימוקים החשובים בעיני המצביעים שהטיחו בו לפרוש. אבל אין זאת אומרת כי ביידן היה מתגלה כנשיא ראוי לכהונה שניה, לו החליט להתמודד (ולנצח). המצביע האמריקני, נציין לזכותו, גם מביא בחשבון לפני הצבעתו את הערכים שמאפיינים מועמד זה או אחר. ייתכן כי המצביע יסתייג מהצבעה עבור מועמד אשר אינו מאמין באמונה דתית זו או אחרת. ולא מן הנמנע כי יהיו מצביעים שלא יתמכו במועמד יהודי לנשיאות. אם כן, לפנינו סידרה חלקית בלבד של אמונות ודעות שיניעו תמיכה במועמד זה או אחר. ספק אם סקרי דעת הקהל יוכלו לחזות את תוצאות הבחירות לנשיאות, כאשר בראשי המצביעים מתרוצצים אלף ואחת סיבות, המכריעות הצבעה "בעד" או "נגד" אחד המועמדים. איני סבור כי לתקשורת בארה"ב השפעה מכרעת במערך השיקולים לפני ההצבעה. כמובן, אין אמריקאני אשר יופתע שהעיתון החשוב נ.י. טיימס שוב ימליץ לקוראיו להצביע עבור מועמד של המפלגה הדמוקרטית. לעומתו, רב כוחן והשפעתן של אלפי תחנות רדיו - הרבה יותר מרבבה - ובהן פרשנים שמרנים שימליצו על המועמד הרפובליקני. אנו מציינים כאן סבך של נימוקים שיכריעו את תוצאות הבחירות לנשיאות. אבל ספק אם המחשב יוכל להתמודד עם ההתרוצצות של הנימוקים השוכנים במוחו של המצביע.