דהמרקר/הארץ מצטרפים לביקורת על "אל על" ועל רשות התחרות. מתוך הכתבה: "אפשר להתרשם כיצד המלחמה בעזה, שהפכה את אל על למונופול דה-פקטו בנתב"ג, הביאה - על חשבון הצרכן הישראלי - לשינוי דרמטי במצבה הפיננסי של החברה." בשונה מכתבות קודמות שראיתי וצרפתי לפוסט הקודם שלי שביקר את המבקרים, כאן יש גם נתונים על הגידול בכמות לא רק על העלייה במחיר. יפה דהמרקר.
רק שהנתונים מחזקים את הטענה שאל על לא מנצלת את מעמדה המונופוליסטי. או אם להיות זהיר יותר: כל מי שטוען שאל על מנצלת את כוחה המונופוליסטי בניגוד לחוק כושל בלספק טענה סבירה לגבות את ההאשמות. למעשה הכתבה הזו בדהמרקר מראה שאל על עושה מאמץ להגדיל את ההיצע. תפוסה גבוהה בטיסות והגדלת מספר המטוסים.
תזכורת למי שפספס את הפוסט הקודם: לגבות מחיר שמשווה את הביקוש לכמות המושבים המוצעת זה לא ניצול מעמד מונופוליסטי. זה תמחור סביר לחלוטין. אחרת נדרש מנגנון הקצאה חלופי: הגרלות, ועדה מסדרת, כל הקודם זוכה, וכל אחת מהשיטות האלה גרועה הרבה יותר מהשיטה המקובלת בכלכלת שוק: מחיר. מה מונופול שמנצל את כוחו לרעה עושה? מקטין את ההיצע ומעלה מחיר. האם אל על עושה את זה? לפי הכתבה התשובה שלילית.
גילוי נאות: אין מה לגלות. אני לא עובד עבור אל על, אני לא בעל מניות באל על, אני אפילו לא טס באל על, ובעבר ביקרתי לא פעם את החברה ואת ממשלת ישראל שמסבסדת אותה.