אראלה ממפעל הפיס התקשרה לערוץ 13 הכושל פיננסי ועובדי הערוץ החליטו לטרוק לה את הטלפון. אני לא בקי בפרטים, אבל אפשר להניח שהבעלים של הערוץ החליפו באחרונה מנכ"ל לא כגחמה אישית אלא מהצורך להציל מהבחינה הפיננסית את כלי התקשורת, שיש לו קהל ויש רייטינג מסוים - גם אם לא גבוה במיוחד - ועובדים מנוסים. ברור שבמסגרת ההתייעלות המנכ"לית החדשה תפסיק כמה תוכניות לא כדאיות מבחינה כספית, וכתוצאה מכך מספר אנשים, שעד כה אפיינה אותם התנהגות מופקרת, ייפגעו כספית. התייעלות היא מילה מכובסת לצמצום וגזרות. לא ניתן לטעון שיוליה שמואלובה-ברקוביץ' לא כשרה לתפקיד מנכ"לית ערוץ 13 מבחינה מקצועית: היא הוכיחה את עצמה, היא כיהנה שנים רבות כמנכ"לית עיתון בשפה הרוסית "וסטי" אשר היה העיתון של הרחוב הרוסי בתקופתה, היא הקימה מאפס ערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית בארץ - ערוץ 9 - שגם צמח תחת שרביטה - והצופים הרוסים בימים אלה מתגעגעים לשנים ההם. שמואלובה-ברקוביץ' כיהנה גם כמנכ"לית הרשות השנייה. מנכ"לות בערוץ מסוים מבחינתה היא אפילו שִנמוך במעמדה, צעד אחורה בקריירה שלה. יצא לי לעבוד מספר שנים בעיתון "וסטי" כשהיא ניהלה אותו. ישבתי כל יום בדסק, ואני יכול להעיד שראיתי רק שני מקרים בהם היא התערבה בעבודת המערכת: במקרה אחד אחרי שמישהו איים לתבוע מיליונים בגלל כתבה שלדבריו הכפישה את שמו - והיה צורך לקבוע האם הכתב העליל על האיש - או שאמת כתב. במקרה השני שרה בממשלה נעלבה מהביטוי הרוסי שבו השתמש בעל טור ב"ווסטי", ועוזריה תרגמו לה את המליצה באופן מילולי. הצטרכנו למצוא ביטוי עברי הולם המקביל לביטוי הרוסי ובזה הסתיימה הפרשה. בעבר פרסמתי את המקרה השני כאנקדוטה לשונית. עם זאת אני יודע שהיא יודעת לנהל עניינים ביד רמה. אף הנהלה לא יכולה לבדה לשפר את מצבו של גוף כושל. עובדי המערכת - אם הם מעוניינים בהצלחת ערוצם - חייבים לשתף פעולה. איך הם יכולים לעזור? לא סוד שהתקשורת בארץ נמצאת בתחתית הגרף בסקרים על אמון הציבור. לכאורה - אין לזה שום צידוק: התקשורת לא אחראית על הביטחון, על יוקר המחיה, על יוקר הדירות, על מצב מערכת החינוך וכו'. אבל חלק גדול של העם מרגיש שהתקשורת, עם ההשפעה הענקית שיש לה, פועלת לרעתו של העם. לא משנה האם התחושה הזאת מעידה על המצב - התחושות עצמן הן עובדה, והסקרים משקפים זאת. לערוץ 13 יש מכרה זהב - יש בנוף התקשורתי בארץ נישה שכמעט ולא מאוישת - להוציא כמה אתרים ואולי שניים שלושה ערוצי רדיו מקומיים. בטלוויזיה יש לנו רק "חירות" ו"מק"י" - או שמאל קיצוני או ערוץ 14. שיהיו. ערוץ 13 יכול לתפוס את הנישה המאוזנת, יכול לשמש כלי תקשורת מאוזן, אובייקטיבי אשר מדווח בלי מגמתיות, נותן במה באופן שווה לעמדות שונות, לא רודף רק פוליטיקאים מצד אחד של המפה הפוליטית ולא מלטף את הפוליטיקאים מהצד השני. המגישים לא יכפו על הצופים את האג'נדה הפוליטית או האידאולוגית שלהם. רוב העם מצפה לקבל מערוצי התקשורת מידע מלא על כל האפשרויות העומדות בפניו, ורוצה להצליב בעצמו את המידע בלי שעושים לו שטיפת מוח - כדי להחליט בעיניים פקוחות למה ולמי להצביע בבחירות הבאות. תוך זמן קצר העם ירגיש את השינוי, ינשוף אוויר צח, יפצה את כלי התקשורת המאוזן באהדה. הרייטינג של הערוץ יעלה בדרך פלא והוא יגבר על ערוצים אחרים וירוויח גם מבחינה כספית. זה לא יעיל רק לעובדי הערוץ אלא גם למדינה אשר תקבל כלי תקשורת הוגן ואמין. אבל כפי שציינתי, עובדי המערכת בחרו לטרוק את הטלפון. גילוי נאות: אני שנים לא בקשר עם יוליה שמואלובה-ברקוביץ', לא פגשתי אותה ולא דיברתי איתה מאז עזבתי את העיתון "וסטי" בתחילת שנת 2001.