ישראל משחיתה את זמנה ואת הקשב שלה על סבבים עקרים של שיחות למיניהן, "פסגות" (בפי התקשורת המלהגת) למיניהן, ועסקה מפוקפקת אחת, שבה נסחטת ישראל לא רק בידי האויב, אלא גם בידי המתווכות "הניטרליות" קטר ומצרים, ואף בידי "הידידה הגדולה". ב"פסגות" מנהלת ישראל מתן ומתן מול מתווכות אלה, שמטעמי נוחות (שלהן) לוחצות על ישראל בלבד. "המתווכת" קטר אינה אלא מדינת אויב, שאינה מפעילה לחץ על סינוואר אלא משדרת ומדבררת את תכתיביו לישראל ומארחת את בכיריו. "המתווכת" מצרים חתמה על הסכם שלום עם ישראל, ויש לה גבול באורך כ-14 ק"מ בינה לבין רצועת עזה הנשלטת כרגע על-ידי ישראל. הכביש לאורך גבול זה קרוי "ציר פילדלפי", ומתחתיו עוברות מנהרות החמאס המזרימות אמצעי לחימה לארגון הטרור ומאפשרות לו להחזיק מעמד מול צה"ל. ההברחות מתבצעות הן מעל הקרקע ("מעבר רפיח") והן מתחת לה (מנהרות המסתיימות בפירים בצד הישראלי, פירים שלא כולם נחשפו). אבל מה קורה בצד המצרי של "ציר פילדלפי"? כיצד משונעים אותם אמצעי לחימה לאורך עשרות ומאות קילומטרים בסיני שבריבונות "המתווכת" מצרים? ומה התייחסות הצדדים למציאות זו? מצרים חתומה אומנם על הסכם שלום עם ישראל אבל מעלימה עין ומאפשרת פעילות עוינת זו, ומן הסתם גם מרוויחה מפעילות זו. שלום? אם מצרים הייתה מטפלת ביעילות ובאחריות בנעשה בדרך הארוכה ממנה אל "ציר פילדלפי", אזי ניתן היה אולי לוותר על נוכחות ישראלית לאורכו. קטר, אשר כאמור אינה אלא מדינת אויב, מעלימה עין ומפיקה תועלת ורווחים פוליטיים ממציאות לא נורמלית זאת. ארצות הברית, שבוודאי איננה מדינת אויב, אבל כולה, מהנשיא ומטה, מתעלמת מהתופעה ואינה מעלה בדעתה לדרוש מן "המתווכת" מצרים למנוע את אספקת אמצעי הלחימה דרך מצרים לעבר החמאס. תמימות? ציניות? שיקולים זרים הגורמים לה לרצות עסקה בכל מחיר, ולעזאזל השכל הישר וההגינות המתבקשת ממתווך "הוגן"? ישראל, שהיא הנפגעת העיקרית ממציאות זו, מתנהגת לצורך העניין כמו ארצות הברית, וכולה, מראש הממשלה ומטה, אינה דורשת ממצרים להפסיק את ההברחות ולקיים את רוחו ומשמעותו של הסכם השלום. יתר על כן, כאשר ראש הממשלה מעלה דרישה הגיונית לנוכחות ישראלית לאורך "ציר פילדלפי" (בצד הישראלי!), הוא נקרא לשיחת לחץ עם הנשיא האמריקני היוצא ועם הטוענת לכתר הנשיאות, וזוכה לעלילה מצד אלופים וחטופים (אלופים במילואים, וחלק ממשפחות החטופים, אותו חלק המתיימר (מצג שקרי) לייצג את כל החטופים, גם כאלה שחושבים באופן שונה), כאילו הוא מטרפד את העסקה המפוקפקת.