אין לי ספק שגם מי שאיננו מזדהה עם עמדותיו הפוליטיות של העיתונאי והפרשן הוותיק יוסי אחימאיר, יוכל להזדהות בכל זאת עם רבים ממאמריו המתפרסמים מדי שבוע בקביעות במדור "דעות" של מעריב, נוכח סגנונו המושכל, המדוד והמתון המתייחס באורח שקול לאירועים המזעזעים ללא תקדים שחלו עלינו בישראל במשך ששת החודשים הראשונים למלחמת עזה העזה והמטלטלת. ששת החודשים הראשונים הללו שהחלו באירועי 7 באוקטובר 2023 הולידו את הספר "מחצית השנה הראשונה".
ספרו החדש של יוסי אחימאיר הכולל מאמריו שפורסמו במעריב במחצית השנה הראשונה למלחמת אוקטובר 2023, מהווה סיכום נאמן ומרשים לתקופה מכרעת זו. כל מאמר מרתק בסגנונו הסוחף של המחבר ובהיגיון הצרוף שבו, אליו מתלוות עובדות נחרצות ונתונים מוצקים של האירועים הקשים מנשוא שתכפו בזה אחר זה בששת החודשים ההיסטוריים הללו, כולל חוויותיו האישיות של המחבר בביקורו ביישובי העוטף ההרוסים.
עוצמת החיילים ומחדל ההסברה
גם אלה המתנגדים לדעותיו הימניות של המחבר אינם יכולים להתעלם מהעובדה שבדרך כלל המאמרים כוללים גם ביקורת ולא תמיד רק הסכמה למדיניות ולהחלטות הממשלה. מכול מאמר נשקפת מורשתו של אבי המחבר, הלא הוא אב"א אחימאיר נשמתו עדן, שבוודאי היה גאה מאוד לראות את בנו ממשיך את הדרך בה הוא התחיל, מה גם שנינו יואב, נכדו של יוסי, נלחם בחזית.
וכך מסתיים המאמר "מכתב לחייל בחזית" שפונה לנכד יואב: "אויב חסר רחמים, שניצל היטב את הפרצות בגדר ובתודעה הכושלת שלנו, השאננות, הרצון שלא לראות את התמונה החזויה בידי מומחים מקצועיים, מנוסים, שאינם פוליטיים, אלה היו בעוכרנו. עליך, יואבי שלי, ועל חבריך לעצום עיניים לאשר קרה לנו, לאזור עוז ולהכות באויב עד חורמה. אנחנו בעורף, ההורים שלך, אחותך והסבים בעין-החורש וברמת-גן, איננו מפסיקים לחשוב עליך ועל חבריך. צאו למשימה הקשה בשם העם היהודי כולו ומאות דורות של קיומו, של חלום הקמת מדינתו במולדתו ההיסטורית, עשו בכל עוצמתכם ורוח אפכם את המוטל עליכם ושובו כולכם הביתה בשלום. ה' עוז לעמו וללוחמיו יתן".
מאמר נוקב במיוחד, המשקף את מצבה העגום של ישראל בעולם, הוא אחד האחרונים - "אל-ג'זירה בשוויץ", הנשען על ביקורו של המחבר בארץ האלפים בין יום השואה לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, והתרשמותו הקשה מהמחדל ההסברתי שלנו בעולם:
"...מחדל זה הזועק לשמיים, מעצים את ההפגנות ההמוניות בבירות המערב, שקוראות להשמדת ישראל ולכינון מדינה שמעולם לא הייתה קיימת. בעוד שוויץ כמעט איננה משתנה, את חוצות הערים במדינות הסובבות אותה צובעים המוני מפגיני שנאה בכאפיות ובדגלי פלשתין, בכרזות הסתה, תמונה שתלך ותגבר ככל שנוקפים הימים, ככל שהמערכה מתמשכת, וככל שההסברה הנגדית שלנו למעשה כלל אינה קיימת".