בתחילת החודש דחה מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) את השימוש בתרופה הפסיכדלית MDMA לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, והודיע כי יש צורך במחקר נוסף ומשופר. חלק מהתומכים בטיפול המשלב MDMA הביעו אכזבה מההחלטה, מה שאומר שיהיה עיכוב של מספר שנים עד שניתן יהיה לתת את התרופה לחולים מחוץ למסגרת ניסיונית עם קריטריוני הכללה קפדניים, ניטור אינטנסיבי ונהלים שמגבילים משמעותית את מספר המטופלים שיכולים לנסות את הטיפול. כמי שבילתה שנים בטיפול ובחקר טראומה באוכלוסיות קשות לטיפול, אני מזדהה עם התסכול הנובע מהעדר אפשרויות טיפול יעילות למי שהטיפול הקונבנציונלי לא יעיל עבורם. זה מה שהניע אותנו במטיב, המרכז הישראלי לפסיכוטראומה, לבצע מחקר על השפעות טיפול נתמך MDMA לקבוצה של חיילים ישראלים שהשתחררו לפני כמה שנים וסובלים מרמות גבוהות של תסמיני PTSD שמותירים אותם תקועים נפשית בשדה הקרב, ובמאבק תמידי לחזור באופן מלא לחיים האזרחיים. אבל החלטת ה-FDA רק מחזקת את דעתי שמטופלים זכאים להיות בטוחים בכך שהטיפולים שהם מקבלים הוכחו כיעילים ולא מסכנים אותם. בנוסף, חשוב לוודא שהטיפולים הטובים והיעילים ביותר יינתנו למטופלים כי כל טיפול פסיכולוגי הוא הזמנה לעבודה קשה שלרוב מאלצת את המטופל לגעת בתכנים קשים וכואבים. עלינו כמטפלים להציע את הטיפולים הנכונים ביותר עבור המטופל שלנו. המחקר שאנחנו מבצעים במטיב החל במרס 2024 לאחר שנתיים של פיתוח אינטנסיבי. המחקר עוצב לאור החששות שהביע ה-FDA לגבי הפערים במחקר הקיים שגם אנחנו אז זיהינו כפערים חשובים. אחד הפגמים המרכזיים שה-FDA ציין, הוא שהמשתתפים במחקר ידעו בדרך כלל אם קיבלו MDMA או פלצבו (תרופת דמה הניתנת לקבוצת הביקורת במחקר). הידיעה שקיבלו את התרופה עשויה הייתה לגרום למשתתפים להטות את ציפיותיהם כך שיעזרו להם וכנגד, הפלצבו לרוב מזוהה כפלצבו ומלווה בתחושה של אכזבה. ה-FDA גם ציין כי המשתתפים בניסויים הקליניים קיבלו צורות שונות של פסיכותראפיה נלווית לטיפול ה-MDMA שתפקידן לא נמדד באופן ספציפי בתוצאות. במקום להשתמש בפלצבו, המחקר של מטיב מציע לחלק מהמשתתפים טיפול אינטנסיבי המקביל לטיפול המוצע למשתתפים המקבלים MDMA, טיפול מועצם הכולל אלמנטים טיפוליים שנבדקו על-ידי המרכז, כולל חוויה סומטית וטיפול ACT (טיפול קבלה ומחויבות). הטיפול השני, שקראנו לו SEA-IT, כמו עם טיפול נתמך MDMA, מתגבר על כמה פערים שזיהינו בטיפול סטנדרטי יותר ב-PTSD ואמור להיות טיפול טוב ויעיל בפני עצמו. בנוסף, הוא לא דורש לקיחת נטילת תרופה ולכן יש גם פחות הגבלות על המטופל. גישת ה"הכל מלבד התרופה" מאפשרת השוואה בין הטיפולים, תוך שהיא מציעה למשתתפים את היתרון של טיפול אינטנסיבי וחדשני. אירועי 7 באוקטובר הגבירו את הצורך לטפל בחיילים הסובלים מטראומה ובקורבנות השונים מהחברה הישראלית. מיליוני דולרים אשר נתרמו לצורך הענקת טיפולי חירום לבריאות הנפש בישראל, סייעו בצמיחה המהירה של יוזמות חדשות המבקשות לענות על הצורך הזה. בהקשר הזה, קשה במיוחד לחכות לתוצאות המחקרים כדי להציע טיפול נתמך MDMA לקבוצות גדולות של חיילים משוחררים. אך לא מידת הצורך ולא הפוטנציאל האמיתי שיש בטיפולי ה-MDMA צריכים לטשטש את העיקרון הבסיסי של בריאות: הטיפולים צריכים להיות בטוחים, יעילים ומוכחים. כל פעם שמטופל עובר טיפול חדשני כמו MDMA או SEA IT אנו לומדים, מגיבים ומרחיבים את הידע שלנו ומתנהלים בהתאם. בדיוק עכשיו קיבלנו מידע מארה"ב מאחד המחקרים שמשתמש ב-MDMA על תגובה של מטופל שם והגבנו מיד בחשיבה קבוצתית בצוות המחקר שלנו בישראל. אנו מתרגשים מהפוטנציאל של אפשרויות טיפול חדשות לחיילים משוחררים הסובלים מפוסט טראומה ולאוכלוסייה הישראלית הרחבה יותר, אך איננו דוגלים ב-MDMA כפתרון חד-פעמי. אנחנו ניגשים למחקר ברצון לחקור את התוצאות החיוביות והשליליות האפשריות של טיפולים אינטנסיביים אלה, עם ובלי MDMA. ראינו עד כה תוצאות מבטיחות מאוד של משתתפים שטופלו ב-MDMA בישראל, אך אנו מודעים גם לנטל הטיפול, הן מבחינה כלכלית והן עבור המשתתפים. לכן אנו להוטים לחקור את התאמת הטיפול ואת מנגנוני השינוי הספציפיים כדי לזקק מה עובד ולמי. אנחנו והעמיתים שלנו, במיוחד אלה ב-MAPS ישראל, המספקים ייעוץ, פיקוח ותמיכה נחוצים, מחויבים להעניק את הטיפול הטוב ביותר לאנשים הזקוקים לו, גם אם זה ייקח עוד קצת זמן.