יובב כץ נשמתו עדן שהלך לא מכבר לעולמו, כתב ב-1968 את המילים המרגשות הללו על הר החרמון שנכבש שנה לפני כן בשירו "מלכות החרמון": לוּ הָיִיתָ לְיָדִי לוּ אַתְּ כָּאן, לוּ אַתְּ כָּאן... הָיִיתִי נוֹשְׂאֵךְ עַל כַּפַּיִם מֵעַל עַרְפִלִּים, עַרְפִלִּים וְעָנָן לִקְטֹף כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם. אַךְ אַתְּ לֹא נִמְצֵאת לְצִדִּי וְרַק הַמַּקְלֵעַ בְּיָדִי נִשְׁבַּעְתִּי אֶבְנֶה לְךָ אַרְמוֹן אַרְמוֹן בְּמַלְכוּת הַחֶרְמוֹן... צה"ל כבש חלק מהחרמון במלחמת ששת הימים, כשנה לפני שהשיר הפופולרי הזה יצא לאור בביצוע להקת פיקוד צפון, אולם את הפסגה שלו ("יצאנו עם כל הרוחות אל פסגת החרמון הזוהרת") הוא כבש כחמש שנים מאוחר יותר, במלחמת יום כיפור, ואז גם נטבע המונח "העיניים של המדינה" המתייחס לנוף הנשקף מהחרמון - כל צפון הארץ ודרום סוריה - הנוף המתואר בשיר.

המנהיג הציוני שחזה את כיבוש החרמון

48 שנים לפני שכתב יובב כץ נ"ע את המילים הללו, בשנת 1920, מייד לאחר שנפל הגיבור הגידם יוסף טרומפלדור על הגנת תל חי, חזה את כיבוש החרמון המנהיג הציוני זאב ז׳בוטינסקי שנאסר על-ידי הבריטים באשמת הקמת ההגנה היהודית על ירושלים והושלך לכלא עכו, שם כתב את "שיר אסירי עכו", המסתיים במילים הנבואיות המדהימות הללו: בֵּין אַיֶּלֶת וּמְטוּלָה בְּקִבְרוֹ דּוֹמֵם, דֹּם שׁוֹמֵר גְּבוּל אַרְצֵנוּ גִּבּוֹר גִּדֵּם. אָנוּ שֶׁבִי, אַךְ לִבֵּנוּ אֵלִי תֵּל-חַי בַּצָּפוֹן. לָנוּ, לָנוּ יִהְיֶה, יִהְיֶה יִהְיֶה לָנוּ כֶּתֶר הַחֶרְמוֹן. מלכות החרמון שיר אסירי עכו