בדרום איטליה בכלל ובסיציליה בפרט מקובל היה במשך שנים רבות שאת החוק והסדר משליטה המאפיה ואילו לממשלה המרכזית ברומא יש תפקיד טקסי בלבד. והאמת? זה עבד ממש לא רע. עובדה: בפלרמו, בירת סיציליה, אישה יכולה להסתובב לבדה בחצות הליל ולא יאונה לה כל רע והסיכוי שגנב סיציליאני ממולח יכייס אותך הינו נמוך ביותר. נזכרתי באפיזודה הזו כשקראתי, ואף שפשפתי את עיני די בתדהמה, שהרשות להתחדשות עירונית מציעה להכשיר את השרץ, קרי המאכערים, ולהעניק להם כדת וכדין תשלום נאה עבור קידום הפרויקטים, הן של פינוי בינוי והן תמ"א 38. יתרה מכך: אף נקבע תשלום מדורג שמגדיר את כל שלבי הליווי של הפרויקט החל מגיוס הדיירים ואיתור יזם וכלה בייצוגו מול ועדות התכנון, תשלום שעשוי להגיע ל-100 אלף שקלים ואף הרבה יותר מכך. ובכן, חז"ל נהגו לומר "הפוסל במומו פוסל" ואכן החלטה משונה ומנוגדת לכל הגיון זו, ממחישה עד כמה נכשלו מקבלי ההחלטות בכל מה שקשור לקידום התחדשות עירונית ועד כמה הם נואשים ומקווים, שמא, גיוס פורמלי של המאכערים יעשה את העבודה שלא נעשתה עד כה. הנתונים אינם משקרים. 20 שנה לאחר שהוחלט על תמ"א 38 כפרויקט לאומי לחיזוק מבנים, הפרויקט לא רק שאינו ממריא, אלא אף התאפיין בירידה במהלך השנתיים האחרונות. אין זה מקרה. הרשויות המקומיות אינן זוכות ל"ארגז כלים" שיאפשר להן לקדם בהליכים ברורים וקצרים את הפרויקט. יתרה מכך: ידוע לכל שהעקב אכילס המרכזי של התחדשות עירונית, הן פינוי בינוי והן תמ"א 38, הינו ההליכים הסיזיפיים הבלתי נגמרים מול הדיירים. אם זה כך, איך זה שבמשך עשרות השנים של פינוי בינוי ושני העשורים של תמ"א 38 לא טרחו כלל לא מקבלי ההחלטות בממשלה ולא הרשויות המקומיות לפתור את הנושא? אפילו חלופת שקד שכוונותיה טובות ומטרתה לקצר הליכים, אינה מתייחסת כמעט כלל לבעיה זו. ומילה אחרונה: אינני בטוח כלל ועיקר שהכשרת השרץ ומתן בונוסים שמנים למאכערים תשחרר את הפקק. רק מתווה שיעניק ביטחון ליזמים(!) בכדאיות ובהצלחת הפרויקט יעשה את העבודה. אז למה לחפש את הפתרון מתחת לפנס?