לקראת החזרה לבית הספר ובתקווה שמשבר בתי הספר התיכוניים ייפתר סוף-סוף (מדוע הדחיינות שולטת במחוזותינו וממתינים תמיד לדקה האחרונה ומעבר לה?) אני מעלה מאמר בנושא. העטים הם מהמוצרים אשר נראה שתופסים את אחד המקומות הראשונים בכל הקשור לכמות הפריטים (לשימוש דומה) אשר אנו מחזיקים בבית ואת אחד המקומות הראשונים בתחרות דמיונית בכל הקשור לזמינותם בעת הצורך. למה אנו מחזיקים כל כך הרבה מהם? מדוע יש לנו בבית כמה עשרות עטים מסוגים שונים ומדוע דווקא כשצריך אותם הם לא זמינים או לא כותבים? לפני שננסה לענות על שאלות אלה, נסביר בקצרה את הרקע.

הידעתם?

- מקור השם באנגלית בא מהמילה הלטינית כלומר, נוצה. השימוש בנוצות, בעיקר של אווזים היה מקובל לאורך ההיסטוריה החל משנת 500 לפני הספירה. - המצרים הקדמונים השתמשו בקנים של במבוק או גומא. - עט הדיו הראשונה פותחה במחצית המאה ה-16, כאשר לקחו שתי נוצות, האחת לשימוש רגיל, לציפורן, והנוצה השנייה שימשה כמילוי לדיו ולמעשה רכנה מעל הנוצה הראשונה. - העט הכדורי הומצא בתקופת מלחמת העולם השנייה על-ידי ממציא הונגרי ממוצא יהודי, בשם לאסלו בירו. בירו זיהה שהדיו המשמש להדפסת עיתונים מתייבש מהר יותר מזה של העט הנובע, אולם בגלל סמיכותו, והגה את רעיון הגולה הכדורית בקצהו. בתחילה כונה העט המהפכני של בירו - "בירופן". העט, כולל כדור קשיח בקוטר של 0.7 עד 1.2 מ"מ, עשוי מפליז או פלדה ומסוגל לייצר קו רציף לאורך של כ-5,000 מטר. העטים, אשר היו בעבר מצרך נדיר ויקר הפכו עם השנים למוצר יחסית זול ושווה לכל כיס. במקביל, הפכו העטים לפריט אספנות לצד סמל סטטוס, כמו שעון יוקרתי ומכונית. פריט ייחודי שכולם נוטים לחלוק לו כבוד, גם אם הוא כותב כמו עט שעולה 10 שקל ולפעמים גם פחות מזה.

אז למה יש לנו כל כך הרבה עטים בבית?

מבדיקה לא מדעית בקרב חברים ומכרים עולה שמספר העטים בכול בית נע בין 100-50. וכמה אצלכם? כנראה בגלל העובדה שאנו רואים בהם פריט אספני, כמו בולים, קלפים או מפיות. אולי גם כי אנחנו מתקשים לזרוק אותו וגם אם הוא כותב "בכאילו", אנו לא נוטים להשליכו לפח. משהו בסגנון "שיהיה בבית, תמיד צריך", או כמו שאומרים הפרסומאים "עט לכל עת". ז מה אתם אומרים? כל העטים שלכם בבית כותבים?