אני פונה לרן ארז, מזכ"ל הסתדרות המורים התיכוניים, להודיע היום !!!! על הפסקה של שביתת המורים.
רן ארז, אני מבקש, שתראה את פנייתי כפניית גמלאי, שיצא לפנסיה אחרי ארבעים וארבע שנים של עמידה מול קהילה של תלמידות ותלמידים. גם אחרי למעלה מעשרים שנה שאינני איש המערכת הלימודית, אני מזדהה עם כל הדרישות המוצדקות של המורים. מכעיס אותי מאוד נושא החוזים האישים ושילובם של מורים ללא הכשרה לתפקידי ההוראה. כמי שהיה בעברו מורה, מנהל בית ספר, מנהל סמינר למורים וכן היה בשליחויות חינוכית יחד עם רעייתי שמונה שנים בבתי ספר יהודיים בגולה, אני מצדיק כל דרישה שלך, רן ארז, בשם המורים התיכוניים.
אך מעל דרישות השכר המוצדקות, אנחנו נמצאים במיוחד השנה, שנת מלחמה קיומית, במציאות חינוכית מדאיגה, שצר לי, שאתה, רן ארז, כמנהיג ציבור אינך רואה את הנזק שהשביתה עלולה לגרום. מדובר בנזק בלתי הפיך לציבור התלמידים בבתי הספר התיכוניים, שהם הנכס היקר ביותר - נכס העתיד - שיש למדינת ישראל.
רן ארז, אני מקליד שורות אלו אחרי מפגש עם שלושה תלמידים מכתה י' ו-י"א מקרית שמונה, שמשפחותיהם שוהות בבת ים. את שנת הלימודים הקודמת הם עברו במספר מוסדות בתוקף הנסיבות שהמשפחות היו חייבות לדלג ממקום למקום. תוך דילוג המשפחות מאכסניה אחת לשנייה הם דילגו בין מוסדות הלימוד. למעשה, זו לא הייתה שנת לימודים. אם השנה כל רבבות העקורים יוחזרו לבתיהם, לשנים מתוך השלושה אין בית ראוי אליו הם יוכלו לחזור. אך השנה הם ציפו למצוא מזור - בשנת לימודים מסודרת.
השביתה היא מעמסה נוספת ומכבידה להורים ולתלמידים העקורים מבתיהם המרווחים, הנאלצים לתחום את חייהם המשפחתיים ב-ד' אמות של חדר או שניים ובמקרה הטוב בבית מלון. ההורים המתמודדים עם מציאות כלכלית קשה ולכך נוספת הדאגה לילדים שאין להם מסגרת חינוכית ולימודית מתאימה. אלה הם ילדים שלנו - שאנחנו הפקרנו.
אני ממקד את מאמרי בשלושת התלמידים האלו, אחרי שנת תשפ"ד, שהייתה שנת לימודים מבותרת לבתרים. הם התחילו את שנת הלימודים הנוכחית לקראת הבלתי נודע ומה שנותר לאורי שרעבי היום, ל' באב תשפ"ד, 3.9.2024, הוא לחזור להיעדר מעש ולהיסגר בדירת שני החדרים הקטנים, שמשפחתו בת חמש הנפשות שכרה ברחוב ארלזרוב בבת ים וחבריו הדומים לו הם קובי וציפי, שגם להם מצפים חיים נטולי מסגרת חינוכית .
מנקודת המוצא של מפגש מקרי עם שלושה תלמידי קריית שמונה, השוהים שהות זמנית בבת ים עם הוריהם, אני פונה לרן ארז, שיודיע על הפסקת השביתה - ומיד!! ההתנדבות שלנו כגמלאים להעסיק את שלושת התלמידים בלימודי הבעה בעברית, אנגלית ומתמטיקה הם שברירון של עשייה מכל מה שנחוץ לתלמידים.
דרושה עשייה רבת היקף של חברה לומדת, ומערכת מתכננת ומעניקה שלל שעות עזר לתלמידים, שבשנה שעברה כמעט ולא ראו בית ספר. לתלמיד הלומד כימיה או ביולוגיה דרושות מעבדות וההצלה לא תבוא מהתנדבות. התנדבות היא משמעותית אם היא תוספת לעשייה מתוכננת היטב. מהכאוס הזה חייבים לצאת מהר,
לכן אני חוזר שוב ושוב על הבקשה מרן ארז - הפסיקו את השביתה. אני מקווה, שלא אצטרך לפנות למורים למרוד במזכ"ל ולחזור ללמד את ילדי ישראל ולנסות תוך כדי לימודים ליישב את הסכסוך.