ספר 'תורת המפלות והתבוסות השלם' של שמעון צבר הוא אחד הספרים החשובים והחכמים ביותר שיצאו לאור בעברית. זהו ספר שימושי, שגם ברגע זה יכול לחסוך סבל ודם למי שקורא אותו ומסתייע בעצותיו. אנא שתפו.
שמעון צבר (2007-1926) היה סופר, צייר, מאייר ועיתונאי, שפרסם ארבעה-עשר ספרים ואייר תשעה ספרים. הוא היה חבר בתנועת 'מצפן', שהייתה תנועת מצפון סוציאליסטית שהתנגדה לניצול ולדיכוי בשנות השישים, ובשנת 1965 הצטרפה לתנועת 'העולם הזה' של אורי אבנרי. שמעון צבר עזב את ישראל והצטרף לגולים הפוליטיים הישראלים בלונדון.
בספר 'תורת המפלות', שכתוב כספר הדרכה "כיצד להפסיד במלחמה", מנתח צבר את יתרונן של מדינות שהפסידו במלחמות בתבוסה מוחלטת, ללא תנאי, כמו גרמניה ויפן, ובזכות המפלה הפכו למדינות החזקות והעשירות בעולם. הוא משתמש ברעיונות הנפוצים בספורט לחימה מעודן כמו ג'ודו וטאי-צ'י, בהן המתאבק עושה שימוש בכוחו של היריב, וגם על הטאואיזם:
"מעשה ברבי טאואיסטי שבא אליו תלמיד שזה עתה הגיע מיפן וסיפר שהיפנים גילו דרך חדשה לחישול פלדה. 'החרבות שהם עושים מפלדה זו,' סיפר האיש, 'חותכות כל דבר כאילו היה עשוי מחמאה'."
"שמעתי על החרבות הללו", ענה הרבי. "אך רק אנשים המלומדים מאוד בטאו יודעים כיצד להשתמש, או יותר נכון, כיצד לא להשתמש בחרבות הללו."
כך מסיים צבר את ספרו: "הרעיון של תורת המפלות עלה בתחילת 1966, לפחות שנה לפני מלחמת ששת-הימים. נקראתי לשירות המילואים השנתי שלי, באיזה שדה תעופה צבאי בדרום. הטילו עלי לשבת במרכזיית הטלפון. ישבתי במרכזייה והקשבתי לחדשות ברדיו. שמעתי משהו על קרב אווירי בינינו לבין הסורים ואיך ירינו והפלנו כמה מטוסים. אני לא יודע מדוע, אבל נזכרתי פתאום שכל מטוס עולה הרבה כסף. מיד ראיתי בדמיוני עשרים מיליון דולר יורים בשלושים מיליון דולר ועשרים או שלושים מיליון דולר עולים באש והמון דולרים מתעופפים באוויר ונופלים ארצה כמו קונפטי."
"בתוך המחרוזת הזו של אסוציאציות, שאלתי את עצמי פתאום: מה יקרה לנו אם נפסיד במלחמה? רעיון משונה, אבל כדאי לבחון אותו. איך בוחנים אותו? ודאי שלא על-ידי האזנה למה שמדינאים אומרים. צריך להתבונן בגורלם של מנוצחים מהעבר. המנוצחים הראשונים שיכולתי לחשוב עליהם היו גרמניה ויפן. מצבן באותו זמן לא נראה רע. למען האמת, מצבן היה הרבה יותר טוב משל אלה שניצחו במלחמת העולם. ההיגיון מחייב, שאם כדאי כל-כך להפסיד במלחמה צריך לכתוב מדריך ומורה-דרך למפלות."
אני זוכר איך אני שמעתי על שישה מטוסים סוריים שהופלו חודשים אחדים לפני מלחמת יום כיפור, וידעתי שתפרוץ מלחמה, כפי שאכן קרה.
לפני כמעט שנה הפסידה ישראל במלחמה נגד החמאס. זמן קצר אחר-כך הפסידה במלחמה נגד החיזבאללה. במקום להודות בתבוסה, לשקם את הביטחון, להחזיר את החטופים ואת תושבי הדרום והצפון לביתם, החליטה הממשלה להקריב עוד חיילים ואזרחים רבים כדי להמשיך את מלחמת התבוסה, ובזבזה לשם כך מאות מיליארדים על חשבון הפנסיות והחסכונות של כל תושבי ישראל.
עדיין לא מאוחר מדי להפסיד.