רוסיה קיבלה לידיה טילים בליסטיים אירניים, והיא תעשה בהם בקרוב שימוש נגד מטרות בתוך אוקראינה, ובהמשך תקבל משלוחים אירניים נוספים, בעוד הברית הביטחונית שלה עם טהרן מתהדקת. קשה שלא לראות את החיבור המתבקש בין ישראל לאוקראינה - שתיהן מהוות מטרה לטילים בליסטיים וכטב"מים אירניים.
אוקראינה וישראל יכולות לסייע מאוד אחת לרעותה בכל הקשור למלחמה הנוכחית של שתיהן, כל אחת מול חברת ציר אחרת. לאוקראינים ניסיון מבצעי עשיר וארוך בהתמודדות עם מתקפות כטב"מים רוסים מתוצרת אירן, שהתרסקו על עריה ותשתיותיה. לישראל ניסיון עצום וידע טכנולוגי בתחום ההגנה האווירית, ושתי המדינות עשויות להפיק תועלת רבה רבה משת"פ קרוב יותר. אחוז היירוטים האוקראיני של כטב"מים רוסים עלה בהתמדה, והוא גבוה מאוד כיום, גם אם לעולם אין כמובן הגנה הרמטית, וכטב"מים רוסים (על בסיס ידע אירני בייצור מקומי ברוסיה) עדיין חודרים לעיתים את מעגלי ההגנה. ובכל זאת - שותפות הגורל בין קייב לירושלים כל כך בולטת, למעשה זועקת, ואי אפשר שלא לתהות מדוע שיתוף הפעולה איננו הדוק יותר.
נזכיר שהנשיא זלנסקי היה אחד המנהיגים הראשונים לשוחח עם רה"מ נתניהו לאחר טבח שבעה באוקטובר, לגנות את החמאס ולהציע סיוע ואף לבקר בארץ. הוא עשה כן גם מיד לאחר מתקפת הטילים והכטב"מים של אירן נגד ישראל בחודש אפריל, וגינה בחריפות את טהרן. שיתוף הפעולה הרוסי-אירני הדוק ויציב. אנשי צבא רוסים עברו בחודשים האחרונים הכשרה ואימון בשטח אירן בהפעלת הטילים הבליסטיים לטווח קצר שסיפקה להם רוסיה, מדגם "פאתח 360". בין המדינות נחתמו שלל הסכמים לשת"פ ביטחוני. שלא כל פרטיהם ידועים וחשופים כמובן, אך נכללים בהם כנראה גם אספקת מטוסי קרב מתקדמים מדגם סוחוי 35 מרוסיה לאירן, והיו דיווחים על טייסים אירנים שכבר עבר הכשרה ואימון על המטוסים בשטח רוסיה.
כך או כך, מן הראוי שישראל תערוך, אם לא עשתה זאת כבר, בחינה מחודשת של מערך היחסים שלה, בצל התהדקות הקשרים הדרמטית בין רוסיה לאירן, והמשך התעצבותם של צירים מאוד ברורים בין מדינות המערב הדמוקרטיות ומדינות הציר האוטוריטריות כמו סין-צפ"ק-רוסיה ואירן. בהקשר של המלחמה באוקראינה, אמש התייחס ראש ה-CIA ווילאם ברנס לסוגיית האפשרות שרוסיה תעשה שימוש בנשק גרעיני טקטי במלחמה באוקראינה, וציין כי היה רגע אחד ספציפי שבו סברה וושינגטון שזו אפשרות מוחשית: "היה רגע בסתיו 2022 שבו אני חושב שהיה סיכון אמיתי לשימוש פוטנציאלי בנשק גרעיני טקטי ע"י רוסיה באוקראינה". הוא מכוון כמובן לרגע שבו מתקפת הנגד האוקראינית במחוז חרקיב הדפה את הרוסים לאחור במהירות, וקווי ההגנה של הרוסים קרסו במהירות תוך שהם נסוגים בבהלה. ברנס מצידו טוען שהוא האמין אז שלא צריך להתייחס לחששות הללו ברצינות רבה מידי. זמן קצר לאחר מכן נסוגו הרוסים גם בגיזרת חרסון, והאוקראינים התקדמו שם במהירות, אך לאחר מכן הגיזרה שם התייצבה.
ברנס ציין שהנשיא ביידן שלח אותו להעביר אזהרה ישירה לסרגיי נארישקין, ראש שירות הביון החוץ הרוסי (SVR), בפגישה בטורקיה בנובמבר 2022 "כדי להבהיר היטב מה ההשלכות של הסלמה מסוג כזה, אם תתרחש". הוא ציין שגישה דומה קיימת גם היום. ראש ה-CIA ציין שהמתקפה האוקראינית במחוז קורסק פגעה בנרטיב המלחמה של הנשיא פוטין ועוררה "שאלות" בקרב האליטה הרוסית לגבי מהות המלחמה ולאן מועדות פניה. ראש ה MI6 סר ריצ׳רד מור אמר שהמתקפה בקורסק הייתה "צעד נועז ואמיץ בדרך כלל של האוקראינים...לנסות ולשנות את המשחק", אך הזהיר שזה "מוקדם מדי לומר כמה זמן יוכלו האוקראינים לשלוט בשטח הרוסי שהם כבשו".