הכישלון הנורא והמחפיר של טבח שבת שמחת תורה הוא כל כך גדול שיש מספיק ממנו לכולם, בהנהגה המדינית פוליטית ובהנהגה הצבאית. אחד מראשי החידלון והכישלון הוא ראש אמ"ן היוצא,
אהרון חליוה, אשר הודה בכך ביום הראשון, לאחר שהחלו להתברר ממדיי האסון הנורא בתולדות מדינת ישראל, באחריותו.
ככול שהתבררו עוצמות הכשלים המודיעיניים הנוראיים, הבלתי נתפסים, ככל שהתבררו ליקוי המאורות, העיוורון, קריסת המודיעין והתרסקותו בקול רעש גדול וכאב נורא, התחוור גודל השבר האיום. עדת החקירה הממלכתית, אשר קום תקום, תברר לפניי ולפנים, ביסודיות ובעמקות, ותבוא חשבון עם המעורבים בגורמים לטבח הנורא.
בעיצומה של המלחמה בדרום ועל סיפה של מלחמה בצפון, בין לבין מלחמה בחזיתות הסורית, התימנית, העירקית, האירנית ובחזית יהודה ושומרון, פרש ראש אמ"ן, אהרון חליוה, מתפקידו והעביר את שרביט הזהב שהייתה לשרביט נחושת למחליפו, האלוף
שלומי בינדר. טקס חילופי המשמרות לא נערך בלשכת הרמטכ"ל עם בקבוקי מי עדן, השפלת מבט בה מגולמת בקשת הסליחה והמחילה, מילים שאינן מנחמות, מילות פרידה.
במקום פרידה כואבת של חייל, קצין, מפקד עטור שבחים ורב מעש, אשר כשל בחשובה במשימותיו, כישלון מהדהד שהביא למאות חללים אשר נפלו בטבח שבת שמחת תורה, אשר תחת שרביטו השבורה נחטפו מאות ילדים, נשים, זקנים וחיילים, מתים וחיים, בחר ראש אמ"ן להיפרד, לאחר ארבעה עשורים, לבוש במדי ב', באירוע חגיגי בהשתתפות למעלה מאלף אורחים ובהם גנרלים בדימוס, נשא נאום מכונן בו נטל שוב אחריות למחדל הנורא, הודה למי שהודה, דמע קלות, העלה על נס את דמות מחליפו השותף הבכיר למחדל וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בניגוד לממלכתיות הנדרשת מלובש מדים.
האחראי למחדל הנורא, העומד לקראת ועדת חקירה ממלכתית, מנהל קמפיין היטהרות בסיוע יועצי תדמית. טקס הפרידה ההמוני היה חלק מקמפיין זה. חליוה ירד מהבמה לקול תשואות הקהל, בקומה זקופה עם אותה עננת יהירות, התנשאות וזחיחות שהיו לסימני ההיכר שלו, ממתין בהתרגשות לשמוע את מנת הסופרלטיבים וההלל מהאחראי הבכיר למחדל, הרמטכ"ל
הרצי הלוי.
הרמטכ"ל שיבח את פועלו של חליוה והזכיר את הכישלון האחרון הנורא, כמעט בדרך אגב,.הוא אף הרהיב עוז והטיף לדרג הפוליטי הנבחר באומרו "בתקופת חליוה הישגים רבים וכישלון אחד צורב וקשה. יש כאלה שלא נכשלו ומבקרים כי הם יכולים. הם לא נכשלו כי מעולם לא עמדו במקום בו נושאים באחריות כבדה כל כך".
גם האלוף, שלומי בינדר, ראש אמ"ן הנכנס לתפקידו על גבי עתירות משפחות שכולות והכרעת בג"ץ, נשא דברים באירוע הפרידה, האלוף שכיהן בעת טבח שבת שמחת תורה בתפקיד החשוב והמשמעותי, ראש חטיבת המבצעים, קודם כנגד כל היגיון וסבירות לתפקיד ראש אמ"ן.
ראש אמ"ן היוצא לא היה אמור להיות מגורש במקלות ובאבנים, לא היה אמור לעבור טקס השפלה ותלישת הדרגות, אך עם זאת ראוי היה לקיים טקס פרידה צנוע, נטול כל חגיגיות. ראוי היה שראש אמ"ן היוצא היה מקבל אחריות, מבקש סליחה מהנופלים, מהחללים, מהחטופים, מפגועי הגוף והנפש, יורד מהבמה בקומה זקופה על שירותו הצבאי הכולל ובעיניים מושפלות.
העם עדיין מתאבל על חלליו, חרד לגורל חטופיו, מלווה בתפילה את פצועיו, פצועי הנפש והגוף, מייחל לשובם של העקורים והגולים לביתם, מנסה לשקם את הריסות חייו, ולנגד עיניו נפרד אחד מאדריכלי הכישלון הנורא בטקס רב משתתפים. הדיסונס הזה הוא ליקוי מאורות מוסרי. שלישיית האחראים לטבח שבת שמחת תורה ארגנו לעצמם טקס היטהרות ומפרכסים זה את זה.