בחודש יולי פרסם העיתונאי והפובליציסט ארי שביט את הספר 'מלחמה קיומית' בו הוא פורס את משנתו לתיקון החברה הישראלית. בפרסום לספר נכתב: "הכישלון של 7 באוקטובר 2023 והכישלון של אחרי 7 באוקטובר גרמו לכך שלישראל נשקף איום קיומי. כדי לשרוד צריך לפעול במהירות ובהחלטיות: להתעורר, להתעשת, לבנות מחדש את צה"ל, לארגן מחדש את מערכות המדינה, ללכד את החברה ולחולל תיקון. ישראל זקוקה בדחיפות לאסטרטגיה לאומית ותפיסת ביטחון חדשה" .
זו התגובה שכתבתי לארי שביט בתיקונים קלים. הוא עדיין לא הגיב.
מר שביט הנכבד,
קראתי בעיון את ספרך 'מלחמת קיומית' בתוך פרק זמן שיא של שעות ספורות. הספר קריא, זורם, כתוב כראשי פרקים להרצאה ומביא את עיקרי הדברים בצורה בהירה ומאירת עיניים ועל כך ברכותי הכנות. הגיע הזמן שהדברים יועלו על הכתב ויעמדו לנגד עיני הציבור הרחב.
ההתמחות האקדמית שלי היא בחינוך ובמיוחד בתחום תכנון לימודים. עקרונות התכנון זהים בין אם מדובר בתכנון טיל בליסטי, בניין דירות, ריהוט לחדר שינה או תוכנית לימודים בתנ"ך ואפילו תוכנית חומש לצה"ל. מנקודת מוצא זו אני מרשה לעצמי, בצניעות, להעיר כמה הערות.
אתה מציין בהקדמה על אלו מקורות הסתמכת בכתיבת המסמך ומי היו האישים שאיתם שוחחת. מה שבולט ברשימה הוא שכמעט כל השמות והמקורות הם מרקע צבאי. אתה מציין ש'יש רבים אחרים' אולם אינך מציין מי הם. כמעט כל אלו שציינת נגועים, מי יותר ומי פחות, בקונספציה השגויה שהביאה אותנו לאסון הנורא של 7 באוקטובר. עכשיו הם המקור לתוכנית חדשה למדינת ישראל?
יתרה מזו, אם אתה רוצה להציע מתווה מאסון לניצחון ולתקומה הייתי מצפה שבדיון ישתתפו אישים שדעתם לא מקובלת על ה'זרם המרכזי' של החשיבה הציבורית. למשל, האם ד"ר אורי מילשטיין היה בין אלו ששוחת איתם? מזרחנים כמו פרופ' משה שרון, ד"ר גיא בכור, העתידן פרופ' דוד פסיג, אנשי מדע המדינה, אנשי חינוך, משפטנים מכל גווני הקשת וכו' - האם אלו היו בין אלו שהתייעצת איתם? אינני מזלזל ברשימה שלך אבל אם ברצונך להציע מתווה לתקומה שיהיה מקובל על רוב הציבור כולם צריכים להיות מיוצגים.
לאחר שגדי איזנקוט מונה לרמטכ"ל התפרסמה תוכנית חומש שהכין המטכ"ל בשם "תוכנית גדעון" שממבט לאחור נראה שהיא בליבת הקונספציה שקרסה. אני זוכר ששאלתי אז את עצמי מי הכשיר ומי הסמיך את אלופי המטה הכללי להכין תוכנית אסטרטגית למדינת ישראל. אלופי המטה הכללי היו והינם בוודאי קצינים טקטיקנים מעולים אבל מי ומה הכשיר אותם להיות אסטרטגים היודעים להחליט על עתידו של הצבא (ומדינת ישראל) לטווח הרחוק?
ספרך מבליט בדיוק את הבעיה המרכזית של מדינת ישראל והיא העדר חשיבה ותכנון לטווח ארוך. וזה לא התחיל בשנים האחרונות וגם לא כאשר בנימין נתניהו עלה לשלטון. מלחמת ששת הימים הייתה אילתור אחד ארוך שהסתיים, למזלנו, בהצלחה פנומנלית. העדר חשיבה ותכנון פגע גם במו"מ לשלום בין ישראל למצרים שהסתיים אומנם בחתימת הסכם שלום.
אבל סיפר לי ידידי פרופ' משה שרון שהיה יועצו של מנחם בגין בעת המשא-ומתן שבגין לא שעה לעצתו וויתר מיד על כל סיני, דבר שסאדאת לא חלם עליו בחלומותיו הוורודים ביותר והיה מוכן להסתפק בקו אל עריש - שארם. ולא כאן המקום להוסיף ולפרט את כל ההסכמים והמלחמות והמבצעים שנעשו ללא חשיבה וללא ראייה כוללת וארוכת טווח. ולאור העובדה שהשכונה שלנו נמצאת היכן שהיא נמצאת, הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל לדבר ערבית מזרח תיכונית ולא אנגלית קלוקלת...
אני מסכים עם כל הניתוח בספר, עם המסקנות ועם ההמלצות לגבי כל תחומי החיים בתוך המדינה וליחסי ישראל ומדינות העולם וליחסי ישראל והעולם היהודי. כל מה שאתה מציע תלוי בשינוי מהפכני בחשיבה הציבורית ובסגנון החיים שלנו ובעיקר, בשינוי התרבות הציבורית והפוליטית. מהפכה כזו תלויה בראש וראשונה בחינוך. האם אנחנו מוכנים לכך? לפי כל קנה מידה, השנים הבאות תהיינה קשות לכלל האוכלוסייה ובכל תחומי החיים. כדי לעבור את השנים הללו מדינת ישראל תצטרך בראש וראשונה מנהיגות אמיתית. כרגע אני לא רואה אותה בשום מקום ובשום מפלגה. ואני אזרח מודאג.